ח' סיוון תשל"ד (תאונה): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:


== התייחסות הרבי לאירוע ==
== התייחסות הרבי לאירוע ==
כבר בשבת לאחר התאונה, י"א ב[[סיון]], הקדיש [[הרבי]] [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את [[הקדוש ברוך הוא]]. הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף ה[[אמונה]], והידיעה שרק מהשם יצא הדבר - יש אל מי לבוא בטענות{{הערת שוליים|1=הרבי דיבר בשיחותיו הקדושות מספר פעמים אודות התאונה הנוראה. את דבריו הקדים בדברי [[הרמב"ם]]: "בזמן שתבוא צרה . . ידעו הכל שבגלל מעשיהם כו'". ולכן, "יפחד וידאג ויפשפש במעשיו". עם זאת, הרבי תמה, שישנם ענינים שככל שמחפשים, לא יכולים למצוא ולא יכולים להבין למה אירעו דברים כאלה. וכפי שמצינו ב[[פרשת כי תבוא]], שלאחרי שנימנו ריבוי ענינים בלתי-רצויים, מוסיף הכתוב ענין חדש, גרוע יותר - "והפלה ה' את מכותך"... דבר פלא שאינו מובן בשכל כלל.
כבר בשבת לאחר התאונה, י"א ב[[סיון]], הקדיש [[הרבי]] [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את [[הקדוש ברוך הוא]]. הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף ה[[אמונה]], והידיעה שרק מהשם יצא הדבר - יש אל מי לבוא בטענות{{הערת שוליים|1= ניתן לעיין בדברי [[הרבי]] בהרחבה: י”א סיון ה'תשל"ד ([[בלתי מוגה]]), ושיחת שבת פרשת קרח, ב' תמוז תשל"ד (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]].}}. לאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקדוש ברוך הוא) - הרבי הביא סימוכין מדברי ה[[גמרא]] במסכת [[יומא]]{{הערת שוליים|יומא סט עמוד ב}}.
הרבי הוסיף בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] שאמר פעם לאחד שרצה להסביר את המאורעות של השואה: {{ציטוטון|מ’דארף דעם אויבערשטן ניט פררענטפערן}} [=את [[הקדוש ברוך הוא]] לא צריך להסביר]. צריכים לידע שזהו ענין שאינו מובן על פי שכל, והוא בבחינת "והפלה ה’"... ובמילא אין להצדיק את הקב"ה. ופשוט, שאין זה בסתירה ח"ו לענין האמונה, ואין זה גורם שום חלישות ח"ו בענין האמונה, ואדרבה: מצד תוקף האמונה בה', והידיעה הוודאית שרק מה' יצא הדבר - יש לו אל מי לפנות ולבוא בטענות...}}.
 
לאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקדוש ברוך הוא) - הרבי הביא סימוכין מדברי ה[[גמרא]] במסכת [[יומא]]{{הערת שוליים|יומא סט, ב: "אתא [[משה]] אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, אתא [[ירמיה]] ואמר, נכרים מקרקרין בהיכלו אי' נוראותיו, לא אמר נורא. דניאל אמר, נכרים משתעבדים בבניו אי’ גבורותיו, לא אמר גבור . . היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה . . מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא (מסכים על האמת ושונא את השקר) לפיכך לא כיזבו בו". כלומר, אף ש[[משה רבינו]] אמר "הגבור והנורא", ואנשי כנסת הגדולה (ש"החזירו עטרה ליושנה") "אתו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורותיו . . ואלו הן נוראותיו כו'", מכל מקום, כאשר רואים בעיני בשר מאורע שהוא ההיפך ד"הגבור והנורא", לא היו יכולים לומר "הגבור והנורא", כיון שזהו היפך ממה שרואים הם, ואינם יכולים לומר דבר שהוא היפך האמת - "מתוך . . שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו"...
ועל דרך זה בנדון-דידן - שכאשר רואים מאורע שאינו מובן בשכל כלל (גם לאחרי שמפשפשים בהמעשים כו'), צריכים לומר את האמת (ולא לחפש להצדיק את הקב"ה), שאין הדבר מובן בשכל כלל, אלא זהו באופן ד"והפלה ה'", ובמילא, "שרייט ער"... }}.


לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב"ד ושיכון חב"ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - [[ג' תמוז]]. בתחילת האגרות כותב הרבי: {{ציטוטון|בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו’ ל"ע ול"ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה ב[[שבת קודש]] זה}}.
לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב"ד ושיכון חב"ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - [[ג' תמוז]]. בתחילת האגרות כותב הרבי: {{ציטוטון|בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו’ ל"ע ול"ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה ב[[שבת קודש]] זה}}.


באותם ימים קרא הרבי ל[[חסידים]] להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה היתה לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים ב[[קרית שמונה]] וב[[מעלות]], בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות [[תורה]] ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה.
באותם ימים קרא הרבי ל[[חסידים]] להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה היתה לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים ב[[קרית שמונה]] וב[[מעלות]], בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות [[תורה]] ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה. הרבי אף הוסיף שמכיון שהחורבן [[בית המקדש]] היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם.
 
הרבי אף הוסיף שמכיון שהחורבן [[בית המקדש]] היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם{{הערת שוליים|מקורות: י”א סיון ה’תשל”ד ([[בלתי מוגה]]), ומשיחת שבת פרשת קרח, ב’ תמוז תשל”ד (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]] -בקשר לתאונה.}}


הרבי הוסיף ועורר, שבפרט באותם מקומות בהם אירעו ענינים הבלתי רצויים, יש לעסוק בכל המבצעים - [[מבצע תורה]], [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] - ביתר שאת ויתר עז{{הערת שוליים|שכל המבצעים הרי הם שמירה והצלה, '''ובפרט מבצע תורה''', שלתורה ישנה הרי מעלה מיוחדת, וכמבואר באריכות בתניא (פרק כ"ג) שמצוות הינם "אברין דמלכא" מה-שאין-כן תורה הרי "אורייתא וקוב"ה כולה חד", הרי על-ידי שלומדים תורה, לוקחים את הקב"ה עצמו, ובאמצעות זה הרי השמירה היא עוד ביתר שאת, כמובן.}}.  
הרבי עורר על כך שבאותם מקומות בהם אירעו המאורעות, יש לעסוק בכל המבצעים - [[מבצע תורה]], [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] - ביתר שאת ויתר עז.  


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==

תפריט ניווט