27,062
עריכות
מ (שוחזר מעריכה של 184.154.132.82 (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום) |
מ (החלפת טקסט – "אהבה ויראה([,. ])" ב־"אהבה ויראה$1") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק כ"ה''' | '''פרק כ"ה - הדרך לעורר את האהבה המסותרת''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
פרק זה מסכם את שבעת הפרקים האחרונים{{הערה|פרקים י"ח עד כ"ה.}}, ולמעשה '''עיקר''' עבודת הבינוני{{הערה|שהיא עיקר התניא.}} מתבארת בפרק זה: | |||
כדי לגבור על [[היצר הרע]] אין צורך לעורר בלב אהבת ה' ויראתו, ואפילו התבוננות עמוקה אינה נחוצה. מספיק רק '''להזכר''' באהבת [[ה' אחד]] המסותרת בלבו. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
שורה 7: | שורה 16: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
העניינים שהתבארו בתניא מהתחלה ועד כאן הם: | |||
# מהות הבינוני{{הערה|פרקים א'-י"ב.}}. | |||
# הכללים המקדימים לעבודת ה'{{הערה|פרקים י"ג-ט"ו.}}: להכיר לדעת מהות עצמו, להאמין בכוחו להצליח ולדעת שדרושה יגיעה רבה. | |||
# עבודת השם המתאימה רק ל"מי שדעתו יפה"{{הערה|פרקים ט"ז-י"ז.}}: להתעמק בגדולת השם עד שההתבוננות תוליד בליבו רגש [[אהבה ויראה]]. | |||
# אופן העבודה העיקרי, השייך '''לכל אחד ממש'''{{הערה|פרק י"ח.}}: לעורר את האהבה הטבעית של נפשו האלוקית. | |||
אך כדי להבין '''כיצד''' יכול כל אחד לעורר את האהבה המסותרת{{הערה|ולעשות זאת כל הזמן, ולא רק בשעת תורה ותפילה.}} הקדים הרבי כמה יסודות: | |||
# התוכן של "אנוכי" הוא שאין שום מציאות מלבד הקב"ה, והתוכן של "לא יהיה לך" הוא שלא לכפור באמת הזו{{הערה|פרקים כ'-כ"ב.}}. | |||
# התוכן הפנימי של '''כל''' מצוות עשה שווה לזה של "אנוכי", '''וכל''' איסור הוא עבירה על אותו עניין של "לא יהיה לך"{{הערה|פרקים כ"ג-כ"ד.}}. | |||
# לולא "רוח השטות" הייתה האהבה המסותרת מתעוררת אצל כל יהודי, בכל עת שהיה מתעורר ברצון לעבירה (ומונעת זאת ממנו). | |||
אחרי הקדמות אלו, ברורה הדרך כיצד קרוב מאד לשמור את כל התורה אפילו למי שדעתו קצרה: | |||
כל פעם שבאה עבירה לידו יזכיר לעצמו, שעל עבודה זרה היה מוסר את נפשו - והרי בעבירה זו הוא נפרד מה' '''בדיוק''' כמו בעבודה זרה. | |||
וכשמתעצל במצווה יזכיר לעצמו, שעל ידי המצווה נדבק בה' בתכלית ביחוד נצחי. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[רוח שטות]] | *[[רוח שטות]] | ||
*[[מסירות נפש#בעבודה|עבודת המסירות נפש]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|הבא=[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |