שלום מרדכי רובשקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביוגרפיה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
רובשקין נולד בכ"ח [[תשרי]] [[תש"כ]] לר' אהרן ורבקה רובשקין. בשנת [[תשמ"א]] נשא לאשה את מרת לאה גולדמן. לאחר שנת לימודים ב[[כולל]] ב[[קראון הייטס]] עבד יחד עם אביו באיטליז כשר בניו יורק. לאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] לאטלנטה, גורגיה. שנה לאחר מכן עבר למיניסוטה בכדי לעזור לאביו, שרכש באותו זמן מפעל הבשר באיווה שהיה על סף פשיטת רגל. אחר שלוש שנים עבר לפוסטוויל שבאיווה, שם מונה למנהל המפעל ובמשך השנים הפך המפעל להיות מפעל הבשר ה[[כשר]] הגדול בעולם. | שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. | ||
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). | |||
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. רובשקין נולד בכ"ח [[תשרי]] [[תש"כ]] לר' אהרן ורבקה רובשקין. בשנת [[תשמ"א]] נשא לאשה את מרת לאה גולדמן. לאחר שנת לימודים ב[[כולל]] ב[[קראון הייטס]] עבד יחד עם אביו באיטליז כשר בניו יורק. לאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] לאטלנטה, גורגיה. שנה לאחר מכן עבר למיניסוטה בכדי לעזור לאביו, שרכש באותו זמן מפעל הבשר באיווה שהיה על סף פשיטת רגל. אחר שלוש שנים עבר לפוסטוויל שבאיווה, שם מונה למנהל המפעל ובמשך השנים הפך המפעל להיות מפעל הבשר ה[[כשר]] הגדול בעולם. | |||
מפעל הבשר העסיק מאות רבות של [[יהודי|יהודים]], רובם חסידי חב"ד. הרב רובשקין התפרסם רבות בזכות מעשי ה[[צדקה]] והחזקת מוסדות התורה באיזור מגוריו. | מפעל הבשר העסיק מאות רבות של [[יהודי|יהודים]], רובם חסידי חב"ד. הרב רובשקין התפרסם רבות בזכות מעשי ה[[צדקה]] והחזקת מוסדות התורה באיזור מגוריו. | ||