33,627
עריכות
רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←מאסריו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] | |תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] | ||
|מקום לידה=[[ליאזני]] | |מקום לידה=[[ליאזני]] | ||
|תאריך פטירה=[[כ"ד | |תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] | ||
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]]) | |מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]]) | ||
|מקום פעילות=[[רוסיה]] | |מקום פעילות=[[רוסיה]] | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] | |חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד [[חסידות חב"ד]] וראשון [[אדמו"ר]]יה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[שניאור זלמן (פירושונים)]]}}'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (מכונה ב[[אידיש]] '''דער אלטער רבי'''. מכונה גם '''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) היה מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]] המפורסם ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] בעיירה ליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד | }}{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד [[חסידות חב"ד]] וראשון [[אדמו"ר]]יה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[שניאור זלמן (פירושונים)]]}}'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (מכונה ב[[אידיש]] '''דער אלטער רבי'''. מכונה גם '''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) היה מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]] המפורסם ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] בעיירה ליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
| שורה 122: | שורה 122: | ||
ב[[יום חמישי]] [[י"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפלת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". לפני הסתלקותו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב אדמו"ר הריי"צ ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערת שוליים|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערת שוליים|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערת שוליים|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}. | ב[[יום חמישי]] [[י"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפלת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". לפני הסתלקותו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב אדמו"ר הריי"צ ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערת שוליים|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערת שוליים|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערת שוליים|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}. | ||
ביום שישי י"ב | ביום שישי [[י"ב בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערת שוליים|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר [[פיענא]] בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]]{{הערת שוליים|במהלך המסע עמרה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם. | ||
לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש. | לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש. | ||