33,627
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 18: | שורה 18: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לר' דוד פיינשטיין שהיה [[רב]] | הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לר' דוד פיינשטיין שהיה [[רב]] ומצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערת שוליים|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5. בהמשך הקדמתו הוא כותב על אביו: {{ציטוטון|"הוא היה גאון עצום, צדיק חסיד ועניו. קשה למצוא דוגמתו במדות ובמעשים שכל כולם לשם שמים בלבד, כמו גם אהבתו את התורה ואת לומדיה, ואהבתו לכל יהודי מישראל."}}}} ואמו הייתה מגזע ה[[של"ה]]{{הערת שוליים|על אימו כתב הרב פיינשטיין {{ציטוטון|אין מי שידמה לה ב[[יראת שמים]] ואהבת התורה, כל ששאלה [[נפש]]ה היה שאנחנו נגדל ב[[תורה]].}}}}. | ||
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]] העוסקים בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה (גיל [[ישיבה]]) כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"), שכל ימיו החשיבו הרב פיינשטיין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי באופן מפליא בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם. | בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]] העוסקים בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה (גיל [[ישיבה]]) כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"), שכל ימיו החשיבו הרב פיינשטיין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי באופן מפליא בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם. |