39,916
עריכות
רבי יהודה הנשיא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
[[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה הנשיא]] | [[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה הנשיא]] | ||
'''רבי יהודה הנשיא''' (נפטר [[ט"ו בכסלו]] [[ג' תקפ"ח]]) היה מה[[תנאים]] האחרונים, נצר למשפחת ה[[נשיאים]] שהיו מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כ[[מלך המשיח]] שבדורו. הוא סידר את כל ה[[משניות]] המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. | '''רבי יהודה הנשיא''' (נפטר [[ט"ו בכסלו]] [[ג' תקפ"ח]]) היה מה[[תנאים]] האחרונים, נצר למשפחת ה[[נשיאים]] שהיו מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כ[[מלך המשיח]] שבדורו. הוא סידר את כל ה[[משניות]] המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
ואכן שאלה זו נידונת באחרונים<REF>רבי [[חיים אלעזר שפירא]] האדמו"ר מ[[חסידות מונקאטש|מונקאטש]], דברי תורה חלק ד' אות ו'.</REF>, שדנים איך יוכל להיות רבי הקדוש [[מלך]] אם לא היה מזרע שלמה. על עצם הנשיאות לא קשה, שהרי כתב הירושלמי<REF>בכתובות פי״ב ה״ג וכלאים פ״ט ה״ג.</REF> ומובא בתוס'<REF>סנהדרין ה. ד״ה דהכא שבט והתם מחוקק</REF> דכל מה שרבינו הקדוש אתי מבית דוד הוא מצד האם, אבל מצד האב אתי מבנימין, אלא שראש גולה הם מזכרים, ונשיאים הם אף מנקבות. הקושיא היא רק על המלוכה, שהרי הבחירה וההבטחה ניתנה רק לשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שלה, וכמבואר ברמב״ם<REF>הלכות מלכים פ"א ה"ט.</REF> דמלך משאר שבטים לא תתקיים מלכותו, וכנאמר לירבעם על ידי אחיה השילוני אך לא כל הימים. | ואכן שאלה זו נידונת באחרונים<REF>רבי [[חיים אלעזר שפירא]] האדמו"ר מ[[חסידות מונקאטש|מונקאטש]], דברי תורה חלק ד' אות ו'.</REF>, שדנים איך יוכל להיות רבי הקדוש [[מלך]] אם לא היה מזרע שלמה. על עצם הנשיאות לא קשה, שהרי כתב הירושלמי<REF>בכתובות פי״ב ה״ג וכלאים פ״ט ה״ג.</REF> ומובא בתוס'<REF>סנהדרין ה. ד״ה דהכא שבט והתם מחוקק</REF> דכל מה שרבינו הקדוש אתי מבית דוד הוא מצד האם, אבל מצד האב אתי מבנימין, אלא שראש גולה הם מזכרים, ונשיאים הם אף מנקבות. הקושיא היא רק על המלוכה, שהרי הבחירה וההבטחה ניתנה רק לשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שלה, וכמבואר ברמב״ם<REF>הלכות מלכים פ"א ה"ט.</REF> דמלך משאר שבטים לא תתקיים מלכותו, וכנאמר לירבעם על ידי אחיה השילוני אך לא כל הימים. | ||
==אמרותיו== | |||
{{ציטוט=מרכאות=כן|תוכן=רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם}} | |||
וצריך להבין: א) מהי השאלה (ע"פ תורה) ״איזו היא דרך ישרה״ — הרי מובן בפשטוח ש״דרך ישרה״ היא כמו שכתוב בתורה (ובפרט במשנה — ועד בשולחן ערוך), ומקרא מלא דבר הכתוב ״כי ישרים דרכי !?ה׳״, ״פקודי ה׳ ישרים גו'". ב) וביותר תמוה: הלשון במשנה הוא .״איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם״ 5 ולכאורה: היתכן שמוסרים אל האדם שהוא לבד יברר (״שיבור״ מלשון ״שיברור״ ויחליט בשכל בשכלו מהי ה״דרך ישרה״?! הרי לזה ניתנה התורה! ג) עד״ז אינו מובן המענה על השאלה ״איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם״) — ״כל שהיא תפארת לעושי׳ ותפארת לו מן האדם״, ״שיהא נוח לו ויהיו נוחין בני אדם ממנו״: איך זה שייך שההחלטה ״אמו היא דרך ישרה״ תהי׳ תלוי׳ מה שהאדם מרגיש שהיא ״תפארת״ ו״נוח״(לו ולאחרים)?! ובפרט שהלשון (המדוייק) במשנה הוא ״כל שהיא תפארת לעושי׳״, היינו, כל דבר ש״נוח לו כר״ — זוהי ״דרך ישרה״! | |||
ב. לכאורה היה אפשר לומר, שבמשנה לא מדובר אודות דברים שנצטווינו עליהם בתורה, אלא אודות דברי הרשות, ובתוכן מסכת אבות ד״האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים כו׳ מילי דאבות״ שזה נתנה תורה לרשותו ובחירתו של האדם, ״שיבור לו האדם״, ועל זה באה ה״עצה טובה״ שהדרך הישרה שיבחר תהי׳ ״כל שהיא תפארת לעושי׳ כו׳״, כמבואר במפרשי המשנה, ובארוכה — בהל׳ דעות" ובשמונה פרקים להרמב״ם, ש״הדרך ישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם זה וכו'", ״המעלות הממוצעות״, שזהו ״תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם״. אבל עדיין צריך ביאור: מדוע נותנים הבירור וההחלטה בנוגע ל״דרך ישרה״ בדברי הרשות לרגש ודעת האדם? ויתירה מזה: איך יכולים לסמוך על האדם שהוא קרוב אצל עצמו, ו״יצר לב האדם רע מנעוריו״, ופשוט שלא בכל פעם הוא ראוי לדעת מהי ה״דרך ישרה״?! בכדי שהאדם הקרוב אצל עצמו וכו׳ לא ״יתעה״ (ועד לפעמים — כדרך שאינה מתאימה או אפילו הפכית מהתורה), ויהי׳ לו מורה דרך המראה לו ה״דרך ישרה״ היכן ללכת, ניתנה לו (התורה (תורה מלשון הוראה איך אפשר לומר ״שיבור לו האדם״ — ״האדם״, לאו דוקא צדיק או עכ׳׳פ אדם כשר, אלא ״האדם״ סתם, הכולל בפשטות כל אדם? | |||
ג. ויש לומר הביאור בזה: אף שעיקר היסוד דכל התורה ומצוותיה הוא קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול המצוות — מ״מ מצינו שלפני מתן תורה אמרו בנ״י ״נעשה ונשמע״, לאחרי שאמרו ״נעשה״ — לא רק ״נעשה״ כל מה שהקב"ה יצווה (קבלת עול), אלא גם ״נשמע״ .מלשון הבנה ולכאורה אינו מובן: קיום המצוות צריך להיות(לא מצד חיוב השכל, אלא) מצד ציווי הקב״ה — ומדוע הוסיפו ״ונשמע״ (מלשון הבנה)? | |||
ובפרט שההוספה ״ונשמע״ לכאורה גורעת ומקטינה את העול ד׳׳נעשה״ (קיום ציווי הקב״ה מצד קבלת עול)? הגם שבאמרם ״נעשה״ לפני ״נשמע״, ״הקדימו נעשה לנשמע״ הדגישו שהעיקר הוא ה״נעשה״ — אעפ״כ, ישנה גם הבנה, ויתירה מזה: יש צורך להבהיר שנעשה קודם. ולמה שינו והוסיפו גם ״נשמע״? ואף שיש חיוב על כאו״א ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם ״כפי כחו״ 25 , ״כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע״ 26 , מ״מ הרי זה גופא מה שלומד תורה בהבנה והשגה ה״ז מצד ציווי הקב״ה [כמו מצוות מעשיות, שקיומם מצד ציווי הקב״ה] נמצא שהלימוד בתורה הוא רק פרט ב״נעשה״(קיום בקבלת עול דוקא עוד | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו רבי '''שמעון בר רבי''' על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כ"חכם". | *בנו רבי '''שמעון בר רבי''' על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כ"חכם". | ||