סעודת שור הבר והלווייתן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|כתיבה תורנית}}
{{לעריכה|כתיבה תורנית}}
'''סעודת שור הבר והלווייתן''' זה אחד מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לווייתן ושור הבר, שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]].
'''סעודת שור הבר והלווייתן''' היא אחת מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לווייתן ושור הבר, שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]].


על פי המדרש ישתתפו בסעודה כל הצדיקים, שלושת האבות, [[משה רבינו]] ואהרן הכהן, ו[[דוד המלך]]. ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ושם השם אקרא" - אכן לי נאה ולי יאה לברך.
על פי המדרש ישתתפו בסעודה כל הצדיקים, שלושת האבות, [[משה רבינו]] ו[[אהרן הכהן]], ו[[דוד המלך]]. ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ושם השם אקרא" - אכן לי נאה ולי יאה לברך.
==דעות הראשונים==
==דעות הראשונים==
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני.
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני.
   
   
[[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה". הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה.
[[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}. הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה.


הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה בדיוק יברכו ברכת המזון?
הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה בדיוק יברכו ברכת המזון?
שורה 18: שורה 18:
   
   
==מקורות==
==מקורות==
ויקרא רבה, פרשה יג. פסחים קיט, ב. זוהר, חלק א, דף קלה, א. זוהר חדש, ויצא, דף כח, ב. משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד. איגרת ההתנצלות לרמב"ן על מורה-נבוכים. ספר הליקוטים ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], ערך 'לווייתן'. [[אגרות קודש]] לרבי מליובאוויטש, כרך ב עמודים עו-עז.
ויקרא רבה, פרשה יג. פסחים קיט, ב. זוהר, חלק א, דף קלה, א. זוהר חדש, ויצא, דף כח, ב. משנה תורה ל[[רמב]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד. איגרת ההתנצלות לרמב"ן על [[מורה נבוכים]]. ספר הליקוטים ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], ערך 'לווייתן'. [[אגרות קודש]] לרבי מליובאוויטש, כרך ב עמודים עו-עז.
[[קטגוריה:נושאים בגאולה ומשיח]] [[קטגוריה:ימות המשיח]]
[[קטגוריה:נושאים בגאולה ומשיח]] [[קטגוריה:ימות המשיח]]
39,916

עריכות

תפריט ניווט