39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שחיטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:שחיטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת הקרבן לתוך סורג הברזל, בו שחטו אותו]] | ||
ארבעה מיני '''קורבנות''' ישנן: חטאת, אשם, עולה ושלמים. | ארבעה מיני '''קורבנות''' ישנן: חטאת, אשם, עולה ושלמים. | ||
== פעולת הקורבן== | == פעולת הקורבן== | ||
בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז״ל,<REF>כתובות י, ב.</REF> — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]</REF>: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' — השפעת מזון לעולם, ב) '''מזיח ומכפר''' — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) '''מחבב''' את ישראל אל אביהם. | בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז״ל,<REF>[[כתובות]] י, ב.</REF> — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]</REF>: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' — השפעת מזון לעולם, ב) '''מזיח ומכפר''' — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) '''מחבב''' את ישראל אל אביהם. | ||
חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם<REF>הל׳ מעשה הקורבנות פ״א ה״ב.</REF> מחלק את הקורבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש<REF>מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳ רזיאל המלאך (בשינויים קלים).</REF> מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה. | חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם<REF>הל׳ מעשה הקורבנות פ״א ה״ב.</REF> מחלק את הקורבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש<REF>מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳ רזיאל המלאך (בשינויים קלים).</REF> מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה. |
עריכות