39,916
עריכות
נחום טרבניק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ליובאוויטש (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''נחום טרבניק''' נולד לאביו הרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ואמו מרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. | הרב '''נחום טרבניק''' נולד לאביו הרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ואמו מרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. | ||
חתנו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], כיהן כר | הרב טררבניק היה חתנו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], כיהן כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], [[צרפת]] בשנים [[תש"ז]] - [[תש"ח]], לאחר מכן כר"מ וראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר פטירת חותנו כיהן במשך כעשר שנים (תשל''ד - תשד''מ) כרבה של [[כפר חב"ד]], עד פטירתו. כמו כן הוציא לאור מחידושיו בספרו ''מנחת נחום''. | ||
בליל ‘[[שבת תשובה]]’, ג’ ב[[תשרי]] [[תשד"מ]], נפטר ונטמן בחלקת רבני חב”ד בהר הזיתים. | בליל ‘[[שבת תשובה]]’, ג’ ב[[תשרי]] [[תשד"מ]], נפטר ונטמן בחלקת רבני חב”ד בהר הזיתים. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==צעירותו== | ==צעירותו== | ||
כנער צעיר נדד לישיבתו של | כנער צעיר נדד לישיבתו של [[החפץ חיים]] ששכנה באותם ימים בעיר שומיאטש, פלך מוהוליב. הישיבה הגיעה לשם מראדין בעקבות מלחמת האזרחים שהתחוללה ברוסיה. | ||
באותה תקופה הקוזקים פקדו את העיר מידי פעם, וכמה פעמים אף אסרו את בחורי הישיבה. למרות טירוף המערכות ששרר באותם ימים נוראים, שקד נחום על לימודו בצילם של ראשי הישיבה | באותה תקופה הקוזקים פקדו את העיר מידי פעם, וכמה פעמים אף אסרו את בחורי הישיבה. למרות טירוף המערכות ששרר באותם ימים נוראים, שקד נחום על לימודו בצילם של ראשי הישיבה החפץ חיים והגאון רבי נפתלי טרופ. הישיבה כבר קנתה לה שם בכל העולם היהודי בזכות דמותו המופלאה של ה”חפץ חיים”, ובזכות ראשיה ותלמידיה שנודעו כגדולים בתורה ויראת שמים. תלמידי הישיבה נודעו בשקדנותם העצומה, אהבת התורה ללא גבול, עמקות - ומעל הכול - יראת שמים תמימה וטבעית. | ||
אפיונים אלו שהוטבעו באישיותו של הרב טרבניק בצעירותו, ניכרו בו כל ימי חייו. | אפיונים אלו שהוטבעו באישיותו של הרב טרבניק בצעירותו, ניכרו בו כל ימי חייו. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. אמנם לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה, למרות שכבר אז נאסרו ושולחו מלמדים רבים לסיביר. בין תלמידי ישיבה זו נמנה גם הרב [[חיים חייקין]], לימים ראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. אמנם לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה, למרות שכבר אז נאסרו ושולחו מלמדים רבים לסיביר. בין תלמידי ישיבה זו נמנה גם הרב [[חיים חייקין]], לימים ראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | ||
בשנת | בשנת [[תרפ"ג]] החלו השלטונות בצעדים אקטיביים יותר כדי להצר את צעדי הישיבה. הם הפחידו את הורי התלמידים באיומים קשים, ולבסוף סגרו את בית המדרש על מנעול ובריח. כך נסגרה הישיבה. | ||
הרב שמעון טרבניק, אחיו של הרב נחום, נדד בעקבות זאת להאדיטש מקום מנוחתו של [[אדמו"ר הזקן]], שם התקבל לרב. הרב נחום מילא אפוא את מקום אחיו באמירת שיעור בדף היומי. השיעור הזה התייחד בכך שהמגיד שיעור הראשון שלו היה ה”חפץ חיים” בעצמו בשנת תרע”ט, ולאחר מכן הרב נפתלי טרופ. לאחר עזיבת הישיבה, אמר את השיעור אחיו הרב שמעון. במקביל לשיעור בדף היומי, החל הרב נחום למסור שיעורים ליהודי העיר גם בגמרא בכלל ובתנ”ך. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק לא חת מפני איש. | הרב שמעון טרבניק, אחיו של הרב נחום, נדד בעקבות זאת להאדיטש מקום מנוחתו של [[אדמו"ר הזקן]], שם התקבל לרב. הרב נחום מילא אפוא את מקום אחיו באמירת שיעור בדף היומי. השיעור הזה התייחד בכך שהמגיד שיעור הראשון שלו היה ה”חפץ חיים” בעצמו בשנת תרע”ט, ולאחר מכן הרב נפתלי טרופ. לאחר עזיבת הישיבה, אמר את השיעור אחיו הרב שמעון. במקביל לשיעור בדף היומי, החל הרב נחום למסור שיעורים ליהודי העיר גם בגמרא בכלל ובתנ”ך. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק לא חת מפני איש. | ||