33,627
עריכות
שמחה עלברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תיאור=יושב ראש אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] | |תיאור=יושב ראש אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] | ||
|תאריך לידה=שנת [[תרע"א]] | |תאריך לידה=שנת [[תרע"א]] | ||
|מקום לידה=[[ | |מקום לידה=[[וורשה]], [[פולין]] | ||
|תאריך פטירה=[[ח' בחשוון]], [[תשנ"ו]] | |תאריך פטירה=[[ח' בחשוון]], [[תשנ"ו]] | ||
|מקום פטירה=[[ניו יורק]] | |מקום פטירה=[[ניו יורק]] | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
[[הרב]] '''שמחה עלברג''' שימש כיו"ר אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]]. הוציא לאור ספרים רבים, ביניהם | [[הרב]] '''שמחה עלברג''' שימש כיו"ר אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]]. הוציא לאור ספרים רבים, ביניהם גיליון "הפרדס". היה ידיד [[חב"ד]] ומעין [[חסיד]] של [[הרבי]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
[[קובץ:עלברג בהתוועדות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (בשורה הקדמית. רביעי מימין. ידו הימנית קצת מורמת)]] | [[קובץ:עלברג בהתוועדות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (בשורה הקדמית. רביעי מימין. ידו הימנית קצת מורמת)]] | ||
הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] | הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] לרבי אהרון שמעון וגיטל עלברג, מגדולי חסידי סקרנוביץ'. חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]] באותה תקופה. סבו היה מצרפו לאסיפות גדולי הדור. בצעירותו היה מהמחזור הראשון בישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך נהיה למקורבם של רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל לעילוים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס. | ||
בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים". בהסכמתו כותב רבי מנחם זעמבא {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין | בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים". בהסכמתו כותב רבי מנחם זעמבא {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין | ||
בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה}}. לספר גם הסכמות של רבו, הרב שפיגלגס ושל האדמו"ר מסוקולוב. בזמן המלחמה נדד והגיע לישיבת סלבודקה בעיר קובנה. בהמשך הגיע גם לשנחאי, שם למד בישיבת מיר. בהיותו בשנחאי נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. באותה תקופה גם התיידד עם הרב [[מאיר אשכנזי]], חסיד חב"ד ורבה של שנחאי בימים ההם. | בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה}}. לספר גם הסכמות של רבו, הרב שפיגלגס ושל האדמו"ר מסוקולוב. בזמן המלחמה נדד והגיע לישיבת סלבודקה בעיר קובנה. בהמשך הגיע גם לשנחאי, שם למד בישיבת מיר והיה מבאי ביתם של האדמו"ר מ[[אמשינוב]] ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בהיותו בשנחאי נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. באותה תקופה גם התיידד עם הרב [[מאיר אשכנזי]], חסיד חב"ד ורבה של שנחאי בימים ההם. | ||
כשהגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]] הכירו בגדולתו התורנית והיה איש סודם כל גדולי ישראל ובעיקר היה עוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערת שוליים|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל גם היה העורך של הירחון התורני "הפרדס" שהיה במה מכובדת לפירסום דברי התורה של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבותיו גאוני פולין. | כשהגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]] הכירו בגדולתו התורנית והיה איש סודם כל גדולי ישראל ובעיקר היה עוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערת שוליים|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל גם היה העורך של הירחון התורני "הפרדס" שהיה במה מכובדת לפירסום דברי התורה של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבותיו גאוני פולין. | ||