39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''נחום פרצוביץ''' ([[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]], - [[י"ח במרחשוון]] תשמ"ז.), היה ראש ישיבת מיר, בין השנים [[תשכ"ה]] - [[תשמ"ז]]. | רבי '''נחום פרצוביץ''' ([[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]], - [[י"ח במרחשוון]] תשמ"ז.), היה ראש ישיבת מיר, בין השנים [[תשכ"ה]] - [[תשמ"ז]]. | ||
==תולדותיו== | |||
בימות [[השואה]] ברח יחד עם ארבע מאות בני [[ישיבת מיר]] ל[[שנחאי]] שב[[יפן]], באותה תקופה סיים את סדרי [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר קדשים|קדשים]] יחד עם ידידו רבי [[שמואל בירנבוים]]{{הערת שוליים|1=[http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=893&ArticleID=3060 שטייגן].}}. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של הרב [[חיים שמואלביץ]] ראש ישיבת מיר. | בימות [[השואה]] ברח יחד עם ארבע מאות בני [[ישיבת מיר]] ל[[שנחאי]] שב[[יפן]], באותה תקופה סיים את סדרי [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר קדשים|קדשים]] יחד עם ידידו רבי [[שמואל בירנבוים]]{{הערת שוליים|1=[http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=893&ArticleID=3060 שטייגן].}}. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של הרב [[חיים שמואלביץ]] ראש ישיבת מיר. | ||
==עם הרבי== | |||
פעם סיפר לתלמידיו שראה את הרבי באיזו | |||
חתונה עוד לפני קבלת הנשיאות, והבחין שהוא "איש מיוחד". | |||
בשנת [[תשל" | בשנת [[תשל"א]] ביקר אצל הרבי בהתועדות וכן נכנס ל[[יחידות]] ושהה שעה ארוכה. הוא שוחח עם הרבי ב[[לימוד התורה]] ובעניני [[עבודת ה']], ויצא בהתפעלות עצומה. בין הדברים סיפר הגאון לרבי, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא, והוא זוכר שאת הרבי הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ואמר שהוא היה אחד מהם, והשני ר' [[זלמן גוראריה]]. | ||
וכן נכנס ל[[יחידות]] ושהה שעה ארוכה. הוא שוחח עם הרבי ב[[לימוד התורה]] ובעניני [[עבודת ה']], ויצא בהתפעלות עצומה. בין הדברים סיפר הגאון לרבי, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא, והוא זוכר שאת הרבי הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ואמר שהוא היה אחד מהם, והשני ר' [[זלמן גוראריה]]. | |||
ביחד עמו נכנסה גם הרבנית פרצוביץ שהיתה אז מנהלת ב"בית יעקב", והרבי דיבר עמה הרבה בענין עבודתה. היא התפעלה מאד ואמרה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושלים. | ביחד עמו נכנסה גם הרבנית פרצוביץ שהיתה אז מנהלת ב"בית יעקב", והרבי דיבר עמה הרבה בענין עבודתה. היא התפעלה מאד ואמרה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושלים. | ||
שורה 19: | שורה 16: | ||
בענין המצב בארץ הקודש, אמר כמה פעמים, שבודאי | בענין המצב בארץ הקודש, אמר כמה פעמים, שבודאי | ||
החזרת השטחים אסורה מטעם ההלכה שמצטט הרבי | החזרת השטחים אסורה מטעם ההלכה שמצטט הרבי | ||
משו"ע{{הערת שוליים|או"ח סימן שכ"ט ס"ו.}}. והוסיף שאינו יכול להבין, איך אפשר כלל לומר אחרת, והרי זו הלכה מפורשת. כאשר הביא הרבי את ההלכה מהשו"ע, והיו שיצאו נגד זה וטענו שהשו"ע "אינו שייך לעניננו | משו"ע{{הערת שוליים|או"ח סימן שכ"ט ס"ו.}}. והוסיף שאינו יכול להבין, איך אפשר כלל לומר אחרת, והרי זו הלכה מפורשת. כאשר הביא הרבי את ההלכה מהשו"ע, והיו שיצאו נגד זה וטענו שהשו"ע "אינו שייך לעניננו כלל", נפגש הרב [[שלום דוב וולפא]] עם אחיינו של ר' נחום, הלא הוא הרה"ג ר' אליהו פינקל ז"ל, שאמר לו ולגה"ח הרב [[משה הבלין]] שהיה נוכח: "דודי ר' נחום דגל מאד בעמדתו של הרבי בענין ארץ ישראל. והוא התפלא על היפוך היוצרות שנוצר בימינו. כי פעם היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשו"ע ואילו האדמורי"ם קובעים כך הוא הדין ואינם מביאים מקור, והיום נוצר מצב הפוך, הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה ב[[שו"ע,]] ובא ראש ישיבה ואומר שאין זה שייך לעניננו ואינו מסביר מדוע". | ||
כלל", נפגש הרב [[שלום דוב וולפא]] עם אחיינו של ר' נחום, הלא הוא הרה"ג ר' אליהו פינקל ז"ל, שאמר לו ולגה"ח הרב [[משה הבלין]] שהיה נוכח: "דודי ר' נחום דגל מאד בעמדתו של הרבי בענין ארץ ישראל. והוא התפלא על היפוך היוצרות שנוצר בימינו. כי פעם היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשו"ע ואילו האדמורי"ם קובעים כך הוא הדין ואינם מביאים מקור, והיום נוצר מצב הפוך, הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה | |||
בשנת [[תשל"ו]] הורה הרבי לערוך כינוס תורה גדול בו ישמיעו מדברותיהם גדולי התורה. שלוחי הרבי באו להזמין את רבי נחום לכינוס והוא הגיב: אני מסכים לבוא, אך מצב בריאותי לא מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא{{הערת שוליים|[http://chabad-il.org/hit/hit159.htm שבועון התקשרות גליון קנ"ט].}}. | |||
בעת מחלתו ביקר ב[[ניו יורק]] ונכנס אל [[הרבי]] לבקשת [[ברכה]], הרבי הורה לו להוציא לאור את שיעוריו בספרים כסגולה ל[[רפואה]] שלימה. לבסוף הוא לא הספיק להוציא את הספרים לאור עולם בחייו, לימים אמר: "הרבי ביקש ממני להוציא ספר עם השיעורים שלי, וחבל מאד שלא עשיתי זאת"{{הערת שוליים|מפי הגה"ח רבי דוד ברנד שליט"א מירושלים, שהיה תלמידו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר, ולמד תקופה ארוכה בחברותא עם הרב פרצוביץ.}}. הספרים יצאו לאור לאחר פטירתו בסדרת הספרים "חידושי רבי נחום", ו"שיעורי רבי נחום". הסדרה פופולרית מאוד בקרב בני הישיבות, וספריו נחשבים לספרים המוצלחים ביותר מספרי השיעורים שנמסרו בדור האחרון. שיעוריו משלבים עומק ופשט יחדיו, וזכו להגדרה "עומק הפשט". | |||
באותו ביקור ביקשו הרבי שיאמר שעורים גם בעת ביקורו בארה"ב. אח"כ התעניין אצל הגאון רבי [[יעקב משה | |||
לייזרסון]] זצ"ל, מראשי ישיבת "תורה ודעת"{{הערת שוליים|שהיה ידידו של הגרנ"פ.}}, אם אמר לפחות שלשה שעורים | לייזרסון]] זצ"ל, מראשי ישיבת "תורה ודעת"{{הערת שוליים|שהיה ידידו של הגרנ"פ.}}, אם אמר לפחות שלשה שעורים | ||
אחר היחידות, וענה לו שכמספר הזה אמנם אמר. כמה שנים אח"כ כשהתגברה מחלתו שלח אליו הרבי מסר שימשיך לומר שעורי תורה על אף מצב בריאותו הקשה. הגאון התפלא שבדיוק אז הציעו לו הרופאים שלא יתאמץ ולא ילמד לתלמידים, והוא היה מסתפק בדבר אך לא שאל על כך אצל הרבי, וקיבל ההוראה הקדושה בדיוק בזמן. | אחר היחידות, וענה לו שכמספר הזה אמנם אמר. כמה שנים אח"כ כשהתגברה מחלתו שלח אליו הרבי מסר שימשיך לומר שעורי תורה על אף מצב בריאותו הקשה. הגאון התפלא שבדיוק אז הציעו לו הרופאים שלא יתאמץ ולא ילמד לתלמידים, והוא היה מסתפק בדבר אך לא שאל על כך אצל הרבי, וקיבל ההוראה הקדושה בדיוק בזמן. | ||
שורה 28: | שורה 28: | ||
באותה תקופה של מחלתו, הלכו להזמינו לומר שיעור בכינוס להלכות בית הבחירה בשלשת השבועות. והגאון השיב להם: "מוכן אני לבוא, אך מצב בריאותי אינו מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא". | באותה תקופה של מחלתו, הלכו להזמינו לומר שיעור בכינוס להלכות בית הבחירה בשלשת השבועות. והגאון השיב להם: "מוכן אני לבוא, אך מצב בריאותי אינו מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא". | ||
כשחיתן את בתו שלח לו כ"ק אדמו"ר מכתב ברכה בצירוף תשורה, והגאון | כשחיתן את בתו שלח לו כ"ק אדמו"ר מכתב [[ברכה]] בצירוף תשורה, והגאון התפעל מאד מתשומת הלב שזכה מהרבי. הרבי היה שולח לו מפעם לפעם "כוס של ברכה", לעקאח או מצה, באמצעות ידידו הרב לייזרסון. מדהים היה לראות את ה[שמחה]] בה קיבל זאת ויראת הכבוד וחרדת הקודש שבה התייחס לזה. | ||
ביום [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]] שלח רבי נחום מכתב אל הרבי וז"ל: | ביום [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]] שלח רבי נחום מכתב אל הרבי וז"ל: | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
באותה שנה קיבל הרב לייזרסון בערב פסח מצה מהרבי עבור הרב פרצוביץ. הוא ביקש מהרה"ח ר' [[יוסף יצחק הבלין]]{{הערת שוליים|מנהל ספריית חב"ד בירושלים.}} שנסע אז לארה"ק, להעביר לר' נחום את המצה שהרבי נתן עבורו. כשקיים הרב הבלין את השליחות אמר לו ר' נחום זצ"ל דברי הסבר על מה שכתב לרבי במכתב ברכתו את המילים "ימי מלך": "מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודע, אבל ברור לי דבר אחד, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי שליט"א מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימות | באותה שנה קיבל הרב לייזרסון בערב פסח מצה מהרבי עבור הרב פרצוביץ. הוא ביקש מהרה"ח ר' [[יוסף יצחק הבלין]]{{הערת שוליים|מנהל ספריית חב"ד בירושלים.}} שנסע אז לארה"ק, להעביר לר' נחום את המצה שהרבי נתן עבורו. כשקיים הרב הבלין את השליחות אמר לו ר' נחום זצ"ל דברי הסבר על מה שכתב לרבי במכתב ברכתו את המילים "ימי מלך": "מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודע, אבל ברור לי דבר אחד, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי שליט"א מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימות | ||
להיות מלך ומנהיג". | להיות מלך ומנהיג". | ||
==תקפות מחלתו== | |||
בחודש [[תשרי]] [[תשמ"א]] בתקופה שהיה חולה, נסע ידידו הרב ברנד עם אשתו אל הרבי. ב[[הושענא רבה]], כאשר עוברות הנשים לקבל "לעקאח" ביקשה הגב' ברנד ברכת רפואה שלימה עבור ר' נחום. היא אמרה רק "ר' נחום" והרבי שאל: "ר' נחום טרוקער"?{{הערת שוליים|על שם עיירתו "טרוקי".}}. היא ענתה "כן, ר' נחום | |||
מישיבת מיר". הרבי שאל אותה מהי השייכות שלך אליו, ואמרה בעלי לומד במיר. אמר לה הרבי | |||
"שמעתי שהוא מרגיש יותר טוב" ובירך אותוברפו"ש ונתן עבורו לעקאח. כשחזרו לארה"ק היה ר' נחום במצב שלא יכול היה לדבר. ר' דוד ברנד הביא לו את הלעקאח שהרבי שלח, ומרוב התרגשות הוא בכה בדמעות שליש. | |||
לאחר שחזר ר' נחום מהרבי אמר | |||
לו בזה הלשון: "אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי מליובאוויטש יהיה משיח או לא. אבל אם יש בדור הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשער רבי. אני אומר לך דבר פשוט, סברא פשוטה, משיח דארף פירן א מלוכה{{הערת שוליים|תרגום: [[משיח]] צריך להנהיג [[מלך|מלוכה]].}} ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות מלך חוץ מהליובאוויטשער"{{הערת שוליים|מפי הרב דוד ברנד.}}. | |||
לו בזה הלשון: | |||
"אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי | |||
מליובאוויטש יהיה משיח או לא. אבל אם יש בדור | |||
הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשער | |||
רבי. אני אומר לך דבר פשוט, סברא פשוטה, משיח | |||
דארף פירן א מלוכה | |||
ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות | |||
מלך חוץ מהליובאוויטשער". | |||
בי"ח מרחשוון נפטר ונקבר ב[[הר המנוחות]]{{הערת שוליים|1=[http://www.infotravel.co.il/?CategoryID=959&ArticleID=1403 אינפו טרוול]}}. | בי"ח מרחשוון נפטר ונקבר ב[[הר המנוחות]]{{הערת שוליים|1=[http://www.infotravel.co.il/?CategoryID=959&ArticleID=1403 אינפו טרוול]}}. |
עריכות