שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף

'''שוחט''', הוא כינוי למי שעסק במלאכת השחיטה. על פי ה[[הלכה]], על השוחט להיות אדם ירא שמים.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שה[[רב]] הוא ה"ראש" של הקהילה, והשוחט הוא ה"לב" של הקהילה.

"שוחט" - אמר הריי"צ<REF>שיחת יום שמח"ת תרפ"ט ס"ז, סה"ש תרפ"ט ע' 41.</REF>. אינו "סקאטאבאיעץ", איש האוחז מאכלת בידו והורג בהמות... "שוחט" הוא ה"לב" של הקהילה, ועליו להיות רוח החיים של הקהילה, לארגן קביעויות ללימוד התורה וכיו"ב, ובנוסף לכך, מתעסק הוא גם באומנות הזביחה, אבל, לא זו היא עבודתו העיקרית.

[[הרבי]] הוסיף: ויש להוסיף בנוגע לאומנות הזביחה גופא, ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא", "בדק לה בריש לישני'"<REF> חולין יז, ב. וראה "רשימות" חוברת ט (ילקוט) ע' 6.</REF> - דיש לומר ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים<REF>ראה סה"מ קונטרסים ח"ב שב, ב ואילך. אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' תקכה. ח"ד ע' יד ואילך (נעתק ב"היום יום" כב אלול).</REF> דוקרות... וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהי' כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא "סקאטאבאיעץ", איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!...<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]</REF>