39,916
עריכות
רבי תנחומא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי תנחומא הינו [[אמורא]] | '''רבי תנחומא''' הינו [[אמורא]] תלמידו של [[רב הונא]], ידוע במיוחד אודות למדרש תנחומא אותו הוא חיבר. | ||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
אחת מדרשותיו היא על הפסוק ועצי שטים", — ופ[[רש"י]]: ומאין היו להם ב[[מדבר]] פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא | אחת מדרשותיו היא על הפסוק ועצי שטים", — ופ[[רש"י]]: ומאין היו להם ב[[מדבר]] פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים. | ||
===קושיית הרבי=== | ===קושיית הרבי=== | ||
מקשה הרבי{{הערת שוליים|לקוטי שיחות | מקשה [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לא [[פרשת תרומה]] שיחה ב.}}: פירוש זה של רבי תנחומא לכאורה הוא דברי אגדה בלי מקור בפשוטו של מקרא, ומה הכריח את רש"י לנקוט פירוש זה כאשר יש לפרש בפשטות, שבני ישראל קנו עצים אלה מתגרי האומות, או כדפירש באבן עזרא{{הערת שוליים|ועד"ז בבעלי התוספות עה"ת.}} שהיה יער של עצי שטים סמוך אל הר סיני שמשם כרתו את העצים. | ||
מבאר הרבי, שהציווי על נדבת ה[[משכן]] נאמר בלשון — "'''ויקחו''' לי תרומה. . '''תקחו''' את תרומתי. . התרומה אשר '''תקחו''' מאתם", ולכאורה היה לומר בלשון "נתינה" או הבאה וכיו"ב, דהיינו פעולת המנדב מבני ישראל לתת את תרומת ה', ומדוע נאמר בלשון "קיחה", שהוא על האנשים הגזברים הלוקחים את התרומה מאת בני ישראל? ובנוגע להנותנים, נזכר בכתוב רק על פעולת ההפרשה, כפרש"י "תרומה, הפרשה יפרישו לי מממונם נדבה", שאין זו פעולת הנדבה (נתינה) לה', כי אם רק הפרשת התרומה מ(שאר) ממונם לשם נדבה, וקיחת הגזברים — "ויקחו לי" — היא לאחר שישנה כבר פעולת ההפרשה. ומשמעות הכתובים, שכל הדברים שנמנו בכתוב שהם נדבת המשכן כבר היו ברשותם ובידם של בני ישראל מקודם לכן, ולא היתה חסרה אלא פעולת הקיחה מהם בלבד. | מבאר הרבי, שהציווי על נדבת ה[[משכן]] נאמר בלשון — "'''ויקחו''' לי תרומה. . '''תקחו''' את תרומתי. . התרומה אשר '''תקחו''' מאתם", ולכאורה היה לומר בלשון "נתינה" או הבאה וכיו"ב, דהיינו פעולת המנדב מבני ישראל לתת את תרומת ה', ומדוע נאמר בלשון "קיחה", שהוא על האנשים הגזברים הלוקחים את התרומה מאת בני ישראל? ובנוגע להנותנים, נזכר בכתוב רק על פעולת ההפרשה, כפרש"י "תרומה, הפרשה יפרישו לי מממונם נדבה", שאין זו פעולת הנדבה (נתינה) לה', כי אם רק הפרשת התרומה מ(שאר) ממונם לשם נדבה, וקיחת הגזברים — "ויקחו לי" — היא לאחר שישנה כבר פעולת ההפרשה. ומשמעות הכתובים, שכל הדברים שנמנו בכתוב שהם נדבת המשכן כבר היו ברשותם ובידם של בני ישראל מקודם לכן, ולא היתה חסרה אלא פעולת הקיחה מהם בלבד. | ||