39,916
עריכות
בגדי כהונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ציץ
אין תקציר עריכה |
(←ציץ) |
||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
==ציץ== | ==ציץ== | ||
הציץ הוא טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשני שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה. אותיות ה"קודש לה'" היו בולטות. הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף. | '''הציץ''' הוא טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשני שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה. אותיות ה"קודש לה'" היו בולטות. הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף. | ||
ישנה מחלוקת בגמרא{{הערת שוליים|[[מסכת שבת]] סג, ב. [[מסכת סוכה]] ה, א.}} כיצד הוא היה נעשה. לי שיטת חכמים הוא היה כתוב בשתי שורות, "קודש ל" בשורה אחת, ושם [הויה]] בשורה שניה. ה[[תנא]] [[רבי אליעזזר בן רבי יוסי]] חולק על דעת חכמים, מפני שהוא עצמו ראה את הציץ ברומי שהיה בשורה אחת. ה[[רמב"ם]] פוסק כי לפעמים עשו אותו גם בשורה אחת, אך לכתחילה יש לעשותו בשתי שורות. הרבי מקשה, למה לא חזור בהם חכמים לאחר עדותו המפורשת של רבי אליעזר בן רבי יוסי שראה את הציץ עצמו ברומי. | |||
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=54f81d09-d433-4f86-8871-40ef53f16ca8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=293 חלק כ"ו].}} מיישב על פי הידוע, שהמנורה שמצוירת בשער רומי היא בעל קנים עגולים כחצאי קשת, למרות שהמנורה האמיתית היתה בעל קנית אלכסונים כמו שכותב [[רש"י]] בפירוש, וכמצויר ב[[רמב"ם]]. ולכן בהכרח, שמכיון שהמנורה היה כלי חשוב כל כך, היו נוהגים אומות העולם לחקות אותו במקומות שוני0 ואף בבתי [[עבודה זרה]] שלהם]] באופן דומה ולא מדויק למנורה ששבית המקדש, ואת מנורות אלו חיקו ברומי. | |||
ולכן גם כאשר ראב"י ראה את הציץ ברומי, אין זה הוכחה חד משמעית כי אכן כך היה ציור הציץ, מכיון שיתכן שהציור שם מחקה את הציץ כי שחיקו אוו, וקיימות אף אשוריות נוספות, כגון שהיהודים חיקו את הציץ ועשו ציץ דומה לציץ האמיתי כדי להציל את הציץ האמיתי. | |||
עם זאת, רבי אליעזר בן רבי יוסי עצמו לא חזר בו, כי דווקא חכמים שמקובל היה בידם שכך היה ציור הציץ, היו מתרצים כך, אך הוא עצמו שלא היה מקובל כך הידו לא היה חייב להעלות על דעתו אפשרות רחוקה כל כך שהיה להם דוודא ציץ אחר ולא את הציץ המקורי. | |||
על פי זאת שוב קשה, מנין לרמב"ם לתרץ באופן דחוק כל כך, שאותו ציץ שארה רבי אליעזר בן רבי יוסי היה ציץ אמיתי, וכשר בדיעבד. הרבי מסביר כי קשה להעלות על הדעת, שהיה קל לרמות את הרומיים בדבר שהיה ידוע כל כך ומפורסם שהכהן הגדול הלך עם ציץ בעל שתי שורות, ולכם בהכרח לומר שגם ציץ זה היה ציץ אמיתי שהשתמשו בו בבית המקדש. | |||
על פי יסוד זה, שאין להביא ראייה מהגניזה וחכמים לא חזרו בהם משיטתם, מסיק כי למרות שלאחרונה מתגלים מגילות שונות בגניזות ישנות, ובהם ישנם שינויים שונים בחסירות ויתירות, אין להסיק בהם, מכיון שכאמור כאשר יש קבלה אין להביא ראייה מגניזות וכיו"ב, ואף יתכן שדווקא מכיון שהיו פסולים לכן שמום בגניזה. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||