מסכת ביצה: הבדלים בין גרסאות בדף

לכאורה יש להקשות, הרי איסור תחומין נאמר בשבת "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", ומנין שהוא קיים אף ביו"ט. ומסביר החתם סופר, שמכיון שפסוק זה נאמר לגבי המן, שלא ירד גם ביום טוב, מההכרת ש"ביום השביעי" הוא לאו דווקא.

בזאת מתרץ הרבי קושיא אחרת: למה צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להקשות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב ב[[מסכת תמיד]], "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד. ומתרץ, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי  בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביו"ט. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון שדווקא בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים משא"כ בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}.