הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
לאחר מכן אנשים הסתכלו עם מייקרוסקאפ לבדוק אם המים כשרים וראו נקודות שחורות במים אז תענו שזה תולעים ושזה איסור מדאורייתא לשתות את המים האלה, וגם ב[[קראון הייטס]] יצאו פסקים שונים לכאן ולכאן.
לאחר מכן אנשים הסתכלו עם מייקרוסקאפ לבדוק אם המים כשרים וראו נקודות שחורות במים אז תענו שזה תולעים ושזה איסור מדאורייתא לשתות את המים האלה, וגם ב[[קראון הייטס]] יצאו פסקים שונים לכאן ולכאן.


בחודש אלול [[תשס"ד]] בא הרב '''[[יצחק רייטפארט]]''' ובירר את הענין לעומקו בקונטרס הזה ופסק שהמים כשרים.
בחודש אלול [[תשס"ד]] בא הרב '''[[יצחק רייטפארט]]''' ובירר את הענין לעומקו בקונטרס בן ל"ח עמודים ופסק שהמים כשרים.
 
 
== תוכן השאלה ==
נשאלה שאלה לענין התולעים שבמי הברזים בברוקלין, ניו-יורק, שאפשר לראותם ע"י זכוכית מגדלת או ע"י בגד שחור, אם יש חיוב חבדוק את המים ולסננם?
 
לאחרי כל השקלא וטריא.
 
 
== המסקנה ==
יסיק עשרה טעמים לקולא:
*דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה.
*דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות.
*דיש להם או מוצא או מבוא.
*דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים.
*איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל.
*ביטול יבש בלח כשאינו ניכר.
*היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל.
*יש לצרף הא דברי' באלף בטל.
*סברת הרשב"א דיבש בלח בטל.
*דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.

תפריט ניווט