606
עריכות
שנחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר שבע שנים שכיהן כרב בוולדיווסטוק שברוסיה, לא הרחק מיפן. קיבל הצעת רבנות באחת מערי ארצות הברית, אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית בשנחאי. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות. | לאחר שבע שנים שכיהן כרב בוולדיווסטוק שברוסיה, לא הרחק מיפן. קיבל הצעת רבנות באחת מערי ארצות הברית, אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית בשנחאי. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות. | ||
באותה עת היו שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, | באותה עת היו שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בהוראת הרבי הריי"ץ יצר קשר ידידותי עם שתי הקהילות, בזכות טבעו ובמזגו הנעים, הרב אשכנזי ערך מפעם לפעם התוועדויות חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי"צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג. | ||
כאשר קונסול יפן בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר הרב [[חיים מנחם רייטשיק]] להשיג ויזות עבור חבריו ועוד יהודים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם לשנחאי, שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב"ד. ובנוסף שימש גם כהורה תחליף לתלמידים הצעירים. למרות הסיכויים רבים שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש"ו. | |||
במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבית ואת מאמצי ההצלה של יהודים בשטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי. | |||
בעיר גם כיהן הרב [[חיים משה יהודה בלוי]] כרב הליטאים, מאוחר יותר התקרב לחב"ד ע"י התמימים. | בעיר גם כיהן הרב [[חיים משה יהודה בלוי]] כרב הליטאים, מאוחר יותר התקרב לחב"ד ע"י התמימים. | ||