39,916
עריכות
יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קורות חייו
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נפטר ב[[כ"ו במנחם אב]] [[תשל"ט]]. | נפטר ב[[כ"ו במנחם אב]] [[תשל"ט]]. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
נולד בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר בעיירה סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ונישא לחוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא | נולד בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר בעיירה סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ונישא לחוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שברוסיה הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ"ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]]. חוגים ציוניים ביקרוהו על כך שהשתמש בציונים כדי לנטוש את חסידיו בעת שהיו במצוקה ובסכנת חיים. גורמים [[יהדות חרדית|חרדיים]] יצאו נגד טענות אלו<ref>[http://www.yoel-ab.com/shirshur.asp?top_id=13613&m_id=13613 הצלתו של האדמו"ר מסאטמר], באתר "אזמרך בלאמים"</ref>. | בשנת [[תרפ"ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]]. חוגים ציוניים ביקרוהו על כך שהשתמש בציונים כדי לנטוש את חסידיו בעת שהיו במצוקה ובסכנת חיים. גורמים [[יהדות חרדית|חרדיים]] יצאו נגד טענות אלו<ref>[http://www.yoel-ab.com/shirshur.asp?top_id=13613&m_id=13613 הצלתו של האדמו"ר מסאטמר], באתר "אזמרך בלאמים"</ref>. | ||
בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ | בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית. | ||
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור ויליאמסבורג וארצות הברית. בשנת [[ | הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור ויליאמסבורג וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה [[קרית יואל]] באזור הררי במונרו, השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש. | ||
אשתו השנייה של רבי יואל, | אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד [[ביקור חולים]] של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשנ"ט]]. | ||
ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית | ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית. | ||
לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' צבי חיים מחבר הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם [[בני יואל]]. | לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' צבי חיים מחבר הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם [[בני יואל]]. | ||