חיילי המלך (קעמפ): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 6: שורה 6:
הקעמפ הוקם בשנת [[תשנ"ה]] ע"י הרב [[יעקב שפריצר]] בברכת ה[[רבי]] (באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרת קודש]]), ובאישורו של הרב [[יהודה קלמן מרלו]] (רבו לשעבר של שכונת [[קראון הייטס]]) ושכן במונטסלה שבניו יורק. בועד של הקעמפ עמדו הרב [[יעקב שפריצר]], שמואל הבר, יוסף גאלדמן ומנחם מענדל ומאיר הרשקופ. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל 200 ילדים.
הקעמפ הוקם בשנת [[תשנ"ה]] ע"י הרב [[יעקב שפריצר]] בברכת ה[[רבי]] (באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרת קודש]]), ובאישורו של הרב [[יהודה קלמן מרלו]] (רבו לשעבר של שכונת [[קראון הייטס]]) ושכן במונטסלה שבניו יורק. בועד של הקעמפ עמדו הרב [[יעקב שפריצר]], שמואל הבר, יוסף גאלדמן ומנחם מענדל ומאיר הרשקופ. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל 200 ילדים.


בשנת [[תשנ"ו]], עקב הצלחתו המרובה, העובר הקעמפ תחת השם החדש "מחנה מנחם" ללאקווקסן שבהרי פנסילבניה, השוכן של שפת נהר ה'דעלווער', שם מתקיים הקעמפ עד היום. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל 500 ילדים. באותה שנה הוסיפו לועד הרב מאיר שרייבר ולוי הרטמן.
בשנת [[תשנ"ו]], עקב הצלחתו המרובה, העובר הקעמפ תחת השם החדש "מחנה מנחם" ללאקווקסן שבהרי פנסילבניה, השוכן על שפת נהר ה'דעלווער', שם מתקיים הקעמפ עד היום. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל 500 ילדים. באותה שנה הוסיפו לועד הרב מאיר שרייבר ולוי הרטמן, חתנו של מאיר הרשקופ.


בשנות [[תשנ"ו]]-[[תשנ"ז]] הי' הקעמפ תחת הנהלתו של הרב [[מאיר כהנוב]]. משנת [[תשנ"ח]] הקעמפ מתנהל תחת הנהלתו של הרב [[שלמה רוטמן]], חתנו של הרב [[יעקב שפריצר]].
בשנות [[תשנ"ו]]-[[תשנ"ז]] הי' הקעמפ תחת הנהלתו של הרב [[מאיר כהנוב]]. משנת [[תשנ"ח]] הקעמפ מתנהל תחת הנהלתו של הרב [[שלמה רוטמן]], חתנו של הרב [[יעקב שפריצר]].


בשנת תשנ"ו החלה מחלוקות בנוגע לכספי הקעמפ והדיון העובר לדין תורה אצל הרב [[יהודה קלמן מרלו]], שפסק ביו"ד [[כסלו]] [[תשנ"ח]] כי על הרב שפריצער לנהל את הקעמפ (במקום שאר השותפים). מאחר ששאר השותפים הדיפו לא לציית לפסק דינו של הרב מרלו העובר הדיון (בחורף [[תשנ"ח]]) לבית משפט, שם נמשך המשפט במשך שנים. אף הרב מרלו בעמצו הופיעה פעם ב[[תשנ"ט]] בבית משפט להעיד (ולתמוך) בצידו של הרב שפריצער.
בשנת תשנ"ו החלה מחלוקות בנוגע לכספי הקעמפ והדיון העובר לדין תורה אצל הרב [[יהודה קלמן מרלו]], שפסק ביו"ד [[כסלו]] [[תשנ"ח]] כי על הרב שפריצער לנהל את הקעמפ (במקום שאר השותפים). מאחר ששאר השותפים הדיפו לא לציית לפסק דינו של הרב מרלו העובר הדיון (בחורף [[תשנ"ח]]) לבית משפט, שם נמשך המשפט במשך שנים. אף הרב מרלו בעמצו הופיעה פעם (ב[[תשנ"ט]]) בבית משפט להעיד (ולתמוך) בצידו של הרב שפריצער.


עקב המלחוקת, לא נפתח הקעמפ החל מקיץ [[תשס"ג]], ושטח הקעמפ נותר מיותם ומוזנח בעת דיונים אין סופיים בבתי המשפט השונים. עד שבקיץ [[תשס"ז]] נפתח הקעמפ מחדש תחת שמו החדש "חיילי המלך". (הרבנים הרב יצחק רייטפורט והרב שלמה סגל ניסו להטיל עיכול על הרב שפריצער ולאסרו בפתיחת ורישום ילדים לקעמפ, אבל עקב פסק דינו המפורשת של הרב מרלו אודות ניהול הקעמפ, נפתח הקעמפ בכל זאת) וכיום הקעמפ גודל משנה לשנה מעשרות למאות חיילים וילדים.
עקב המלחוקת, לא נפתח הקעמפ החל מקיץ [[תשס"ג]], ושטח הקעמפ נותר מיותם ומוזנח בעת דיונים אין סופיים בבתי המשפט השונים. עד שבקיץ [[תשס"ז]] נפתח הקעמפ מחדש תחת שמו החדש "חיילי המלך". (הרבנים הרב יצחק רייטפורט והרב שלמה סגל ניסו להטיל עיכול על הרב שפריצער ולאסרו בפתיחת ורישום ילדים לקעמפ, אבל עקב פסק דינו המפורשת של הרב מרלו אודות ניהול הקעמפ, נפתח הקעמפ בכל זאת) וכיום הקעמפ גודל משנה לשנה מעשרות למאות חיילים וילדים.

תפריט ניווט