|
|
שורה 9: |
שורה 9: |
| לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק הקדוש רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא שליט"א, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללה"ה למלא את מקומו. | | לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק הקדוש רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא שליט"א, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללה"ה למלא את מקומו. |
|
| |
|
| == התפצלות החסידות ==
| |
|
| |
| תקופה לאחר מינוי האדמו"ר, פרשה קבוצה מחסידי בעלזא ומינתה לאדמו"ר את רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל. רבי יהושע כבר שימש כ[[אדמו"ר]] קודם לכן בתור האדמו"ר ממחנובקה, כממשיך סבו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]], והסכים לשמש גם כאדמו"ר לחסידי בעלזא.
| |
|
| |
| חסידות זו מכנים את עצמם בשם "בעלזא מחנובקה", מכיון שרוב החסידים הם מתוך חסידות בעלזא, ורק יחידים שייכים לחסידות מחנובקה מהאדמו"ר הקודם ממחנובקה - הצדיק הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל טווערסקי שהי' חתנו של הרה"ק מז'אריק זצ"ל ונודע בהערצתו לרבי מלך המשיח. מאידך טוענים חסידי בעלזא כי שם זה שייך להם מכיון שרוב החסידים של האדמו"ר הקודם פנו לרבי יששכר דוב רוקח מבעלזא, וויכוחים מרים מתנהלים בין שני החסידויות בענין זה.
| |
|
| |
| על פי פסק דין של [[העדה החרדית]] בירושלים מותר לחסידי בעלזא מחנובקא לקרוא לעצמם בשם זה, ואף בשם "בעלזא" לבדו. במשך השנים התקיימו מגעים רבים בין החסידויות להפסקת המחלוקת, אך אף אחת מהם לא באה לכלל מעשה. לטענת חסידי בעלזא מכנובקא חסידי בעלזא הציבו תנאים בלתי אפשריים לקיום, <REF>[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2323385&forum_id=16386 מכתבים בנושא]</REF> ואילו לגירסת חסידי בעלזא החסידות הנגדית הם אלו שלא אפשרו את ההסכם, בעקבות תנאי במשך ההסכמים כי ביכולתם לחזור בהם בכל שלב שהוא, גם לאחר חתימת ההסכם.
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:חצרות]] | | [[קטגוריה:חצרות]] |