שושלת בריסק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 580 בתים ,  25 ביוני 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:


=== רבי משה סולובייצ'יק ===
=== רבי משה סולובייצ'יק ===
 
[[קובץ:בריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז]]
בנו השני של רבי חיים היה רבי '''משה סולובייצ'יק''', שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 32, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע לווילנא הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום.
בנו השני של רבי חיים היה רבי '''משה סולובייצ'יק''', שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 32, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע לווילנא הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום.


שורה 31: שורה 31:
בנו השלישי של רבי חיים, היה הגה"צ רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] שעלה ל[[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה, ונודע ברבים כאחד ממנהיגי הדור בתקופתו.
בנו השלישי של רבי חיים, היה הגה"צ רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] שעלה ל[[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה, ונודע ברבים כאחד ממנהיגי הדור בתקופתו.


בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים.
== מקורות ==
== מקורות ==


39,916

עריכות

תפריט ניווט