66
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
'''שושן פורים''' הוא ט"ו אדר, יום בו נחוג חג ה[[פורים]] בעיר [[שושן הבירה]] ובשאר ה[[ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], כגון [[ירושלים]] ועוד. | '''שושן פורים''' הוא ט"ו אדר, יום בו נחוג חג ה[[פורים]] בעיר [[שושן הבירה]] ובשאר ה[[ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], כגון [[ירושלים]] ועוד. | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל.. | השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל.. | ||
הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת | הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת. | ||
זהו גם ענין ה"גורל"{{הערת שוליים|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע<REF>ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו<REF>ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</REF>. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] |
עריכות