15,412
עריכות
יחזקאל שרגא ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "שוויץ" ב־"שווייץ"
מ (החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב") |
מ (החלפת טקסט – "שוויץ" ב־"שווייץ") תגית: שוחזרה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בשנת תרצ"ב התחתן עם מרת מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז. | בשנת תרצ"ב התחתן עם מרת מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז. | ||
בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז | בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושווייץ, אשתו וששת ילדיו הי"ד נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט ה'תש"ו התחתן בשנית עם הרבנית מרת טאבא (נפטרה בכ"ה באייר ה'תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר וינה, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים. בכ"ט בכסלו ה'תש"ט עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת ה'תשי"ג עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק. | ||
לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בו' באייר תשי"ד, התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר ב ו' כסלו תשנ"ה ונטמן בהר המנוחות שב[[ירושלים]]. | לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בו' באייר תשי"ד, התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר ב ו' כסלו תשנ"ה ונטמן בהר המנוחות שב[[ירושלים]]. | ||