ברית המועצות: הבדלים בין גרסאות בדף

#לטביה

#אסטוניה

===כלכלת בריה"מ===

בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים{{מקור}}.

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]]}}

בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

ב[[חודש אלול]] [[תנש"א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.

===התייחסויות הרבי לנושא===

פעמים רבות בשנים [[תש"נ]], [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש"פ בלק, ואתחנן, עקב תנש"א. בא, משפטים תשנ"ב. ועוד}}.

==כיום==

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב"ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.