27,714
עריכות
יונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname\=\"(.+?)\"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname\=\"(.+?)\"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==[[מצות תפילין|תפילין]]== | ==[[מצות תפילין|תפילין]]== | ||
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]] | [[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]] | ||
התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא | התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא{{הערה|שם=:0|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.}} שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה. | ||
בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]]. | בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]]. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
=== [[כנסת ישראל]] נקרא יונה === | === [[כנסת ישראל]] נקרא יונה === | ||
בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג.}}. | בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג.}}. | ||
וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]] | וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]]{{הערה|שם=:1|ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - אות יו"ד - יו"ד; יונה (עוף). ע' תקכג ואילך.}}. | ||
==== כנפי יונה - מצוות ==== | ==== כנפי יונה - מצוות ==== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
הלכות נקראת יונה תמה (מושלמת), ובזמן ה[[גלות]] המלכות נקראת יונת [[אלם]], (היא נקראת אלם גם כי כשמורידים אותיות "[[י"ה|יה]]" (שהיא ב[[גלות השכינה]]) מ"[[אלקים]]" נשאר "אלם"{{הערה|מאורי אור הובא בספר הליקוטים שם. בתוספת ביאור.}}. | הלכות נקראת יונה תמה (מושלמת), ובזמן ה[[גלות]] המלכות נקראת יונת [[אלם]], (היא נקראת אלם גם כי כשמורידים אותיות "[[י"ה|יה]]" (שהיא ב[[גלות השכינה]]) מ"[[אלקים]]" נשאר "אלם"{{הערה|מאורי אור הובא בספר הליקוטים שם. בתוספת ביאור.}}. | ||
=== כנפי יונה נחפה בכסף | === כנפי יונה נחפה בכסף{{הערה|שם=:2|תהילים סח, יד.}} === | ||
==== ענני הכבוד ==== | ==== ענני הכבוד ==== | ||