27,606
עריכות
שמירת הברית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
מי ששומר את הברית נקרא [[צדיק]]{{הערה|[[זהר]] ח"א נט, ב. | מי ששומר את הברית נקרא [[צדיק]]{{הערה|[[זהר]] ח"א נט, ב. | ||
בענין ה"צדיק" הקשור עם "ברית" יש כמה דרגות: "ברי"ת גימטריא ג"פ צדיק, והוא לנגד ג' השלישים שיש ביסוד וכו'". ועפ"ז, הענין ד"עמך כולם צדיקים" הוא הדרגא הראשונה, שליש התחתון, ששייכת לכל אחד מישראל מצד הענין דברית מילה, שעי"ז הרי הוא בכלל "ועמך כולם צדיקים", ויש לו שייכות לירושת הארץ; ונוסף לזה יש דרגא נעלית יותר ב"צדיק" – שאלי' באים ע"י שמירת הברית, ועד לאופן של עמידה בנסיון, כפי שהי' אצל יוסף הצדיק (באריכות תו"מ חל"א ע' 186 ואילך). | בענין ה"צדיק" הקשור עם "ברית" יש כמה דרגות: "ברי"ת גימטריא ג"פ צדיק, והוא לנגד ג' השלישים שיש ביסוד וכו'". ועפ"ז, הענין ד"עמך כולם צדיקים" הוא הדרגא הראשונה, שליש התחתון, ששייכת לכל אחד מישראל מצד הענין דברית מילה, שעי"ז הרי הוא בכלל "ועמך כולם צדיקים", ויש לו שייכות לירושת הארץ; ונוסף לזה יש דרגא נעלית יותר ב"צדיק" – שאלי' באים ע"י שמירת הברית, ועד לאופן של עמידה בנסיון, כפי שהי' אצל יוסף הצדיק (באריכות תו"מ חל"א ע' 186 ואילך).}}. | ||
===צלם אלקים=== | ===צלם אלקים=== | ||
הרבי מספר ששמע מ[[אדמו"ר הריי"ץ]] שאחד שאל אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] בענין שמירת הברית, ואמר לו כ"ק אדמו"ר מהר"ש שענין השמירה הוא כמו שהיה אצל ה[[אור החיים]], שפעם נסע האור החיים עם שיירא ב[[מדבר]], וכשהגיע [[שבת]] לא רצו לחכות עליו ונשאר לבדו, ובא אליו [[אריה|ארי]], והראה לו האור החיים את אות הברית, וכשראה זאת, הנה לא זו בלבד שלא עשה לו מאומה, אלא ששמרו מכל החיות, ואחרי שבת רכב עליו האור החיים ונסע עליו עד שהשיג את השיירא. | הרבי מספר ששמע מ[[אדמו"ר הריי"ץ]] שאחד שאל אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] בענין שמירת הברית, ואמר לו כ"ק אדמו"ר מהר"ש שענין השמירה הוא כמו שהיה אצל ה[[אור החיים]], שפעם נסע האור החיים עם שיירא ב[[מדבר]], וכשהגיע [[שבת]] לא רצו לחכות עליו ונשאר לבדו, ובא אליו [[אריה|ארי]], והראה לו האור החיים את אות הברית, וכשראה זאת, הנה לא זו בלבד שלא עשה לו מאומה, אלא ששמרו מכל החיות, ואחרי שבת רכב עליו האור החיים ונסע עליו עד שהשיג את השיירא. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==דרכי התמודדות, ועצות לזהירות בזה== | ==דרכי התמודדות, ועצות לזהירות בזה== | ||
===היסח הדעת=== | ===היסח הדעת=== | ||
להסיח דעתו מזה, היינו לא להלחם עם המחשבה, כי אם להעסיק את המחשבה בענין אחר שאין לה כל שייכות למחשבה הלא טובה, ומה טוב להעסיק את המחשבה באותיות התורה והתפילה, כי אם מעט אור דוחה הרבה חושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור{{הערה|לקו"ש חי"ז ע' 482. ועוד.}}. ולהסיח דעתו אפילו מתיקון הענין, לפי שעה. ולכמה אנשים כתב הרבי להסיח דעת מזה עד אחר החתונה<ref name=":0">אגרות קודש מכ' ג'תשסט, חי"א ע' שפז. | להסיח דעתו מזה, היינו לא להלחם עם המחשבה, כי אם להעסיק את המחשבה בענין אחר שאין לה כל שייכות למחשבה הלא טובה, ומה טוב להעסיק את המחשבה באותיות התורה והתפילה, כי אם מעט אור דוחה הרבה חושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור{{הערה|לקו"ש חי"ז ע' 482. ועוד.}}. ולהסיח דעתו אפילו מתיקון הענין, לפי שעה. ולכמה אנשים כתב הרבי להסיח דעת מזה עד אחר החתונה<ref name=":0">אגרות קודש מכ' ג'תשסט, חי"א ע' שפז.}}. | ||
===טבילת עזרא=== | ===טבילת עזרא=== | ||
מהעצות לזה – הזהירות לכל הפחות טבילת עזרא. לתוספת טהרה טובלים במקוה טהרה כל יום לפני התפילה כאחד מההכנות לתפילה{{הערה|ד"ה כי תשא תשי"א. ועוד. | מהעצות לזה – הזהירות לכל הפחות טבילת עזרא. לתוספת טהרה טובלים במקוה טהרה כל יום לפני התפילה כאחד מההכנות לתפילה{{הערה|ד"ה כי תשא תשי"א. ועוד.}}. | ||
===זהירות בברית הלשון=== | ===זהירות בברית הלשון=== | ||
מהעצות לזה – הזהירות בברית הלשון, שמסייעת לשמירת הברית. כי לפעמים רבות סיבתו מהעדר קדושת הלשון<ref name=":1">אגרות קודש מכ' ב'תתקד, ח"ט ע' רעג. | מהעצות לזה – הזהירות בברית הלשון, שמסייעת לשמירת הברית. כי לפעמים רבות סיבתו מהעדר קדושת הלשון<ref name=":1">אגרות קודש מכ' ב'תתקד, ח"ט ע' רעג.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]] שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38857&st=&pgnum=20 ספר השיחות תש"ג עמוד 224].}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]] שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38857&st=&pgnum=20 ספר השיחות תש"ג עמוד 224].}}. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
מהעצות לזה – וענין עיקרי בזה – שלילת הענין דמרה-שחורה, שלא זו בלבד שאינו מסייע, אלא אדרבה, מקלקל יותר, כי אם עבודה בשמחה דוקא, וכמבואר באגה"ת שמה שכתוב "וחטאתי נגדי תמיד", אין הכוונה להיות תמיד עצב, שהרי אחר כך נאמר "תשמיעיני ששון ושמחה", כי אם שיהי' לזכרון בין עיניו שחטא, אבל באופן שאין זה מבלבל לשמחה של מצוה ושמחה של תורה. | מהעצות לזה – וענין עיקרי בזה – שלילת הענין דמרה-שחורה, שלא זו בלבד שאינו מסייע, אלא אדרבה, מקלקל יותר, כי אם עבודה בשמחה דוקא, וכמבואר באגה"ת שמה שכתוב "וחטאתי נגדי תמיד", אין הכוונה להיות תמיד עצב, שהרי אחר כך נאמר "תשמיעיני ששון ושמחה", כי אם שיהי' לזכרון בין עיניו שחטא, אבל באופן שאין זה מבלבל לשמחה של מצוה ושמחה של תורה. | ||
שהיציאה למלחמה היא מתוך שמחה, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאיש-חיל ("אַ סאָלדאַט") שהולך למלחמה, הולך הוא מתוך ניגון של שמחה. ועוסקים בעניני העבודה ד"עשה טוב", ובאופן שלא נשארים במעמד ומצב שלפנ"ז, ככל שתגדל מעלתו, אלא מוסיפים לילך בעילוי אחר עילוי, ואז מצליח בעבודתו, ונעשה "דידן נצח" בהמלחמה עם "הגוי אשר בקרבך"{{הערה|שיחת ליל ג' דחוה"מ סוכות תשי"ד, תו"מ ע' 64 ואילך. | שהיציאה למלחמה היא מתוך שמחה, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאיש-חיל ("אַ סאָלדאַט") שהולך למלחמה, הולך הוא מתוך ניגון של שמחה. ועוסקים בעניני העבודה ד"עשה טוב", ובאופן שלא נשארים במעמד ומצב שלפנ"ז, ככל שתגדל מעלתו, אלא מוסיפים לילך בעילוי אחר עילוי, ואז מצליח בעבודתו, ונעשה "דידן נצח" בהמלחמה עם "הגוי אשר בקרבך"{{הערה|שיחת ליל ג' דחוה"מ סוכות תשי"ד, תו"מ ע' 64 ואילך.}}. | ||
כמו שהרבי אמר לר' ראובן דונין{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי ע' 93. | כמו שהרבי אמר לר' ראובן דונין{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי ע' 93.}} "קודם כל יעלה על דרך התורה והמצוות בשמחה ובטוב לבב, ואחר כך נתדבר על ענין התשובה". והכל צריך להיות מתוך שמחה דוקא. | ||
===זהירות בבריאות הגוף=== | ===זהירות בבריאות הגוף=== | ||
להיות זהיר שיהיה הגוף בריא<ref name=":2">אגרות קודש מכ' א'פ"ג, ח"ד ע' שסד. | להיות זהיר שיהיה הגוף בריא<ref name=":2">אגרות קודש מכ' א'פ"ג, ח"ד ע' שסד.}}, כי לפעמים רבות הסיבה היא חלישות הגוף<ref name=":1" />. | ||
===לא לאכול ולשתות קודם השינה=== | ===לא לאכול ולשתות קודם השינה=== | ||
שתי שעות או שעה וחצי קודם השינה לא לאכל ולשתות, והכוונה היא לאכילה ושתי' גדולה. אבל אינו נוגע לאכילה ושתי' קלה ביותר<ref name=":2" />. | שתי שעות או שעה וחצי קודם השינה לא לאכל ולשתות, והכוונה היא לאכילה ושתי' גדולה. אבל אינו נוגע לאכילה ושתי' קלה ביותר<ref name=":2" />. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
הרבה אנשים שכתבו מכתבים לרבי ובקשו תיקון על הענין הידוע, קבלו המון תיקונים פרטיים דלהלן (לכמה מהם כמה וכמה מהבאים להלן){{הערה|הרבה מהם נלקטו בשולחן מנחם ח"ג ע' קלא ואילך.}}, ומהם: | הרבה אנשים שכתבו מכתבים לרבי ובקשו תיקון על הענין הידוע, קבלו המון תיקונים פרטיים דלהלן (לכמה מהם כמה וכמה מהבאים להלן){{הערה|הרבה מהם נלקטו בשולחן מנחם ח"ג ע' קלא ואילך.}}, ומהם: | ||
===קבלה טובה להבא=== | ===קבלה טובה להבא=== | ||
בכל עניני תיקונים, דבר פשוט הוא שלכל לראש צריכה להיות קבלה טובה על להבא בהנוגע לפועל, ובלשון הרמב"ם שלא ישוב לכסלה עוד<ref name=":3">אגרות קודש מכ' ד'תתנב, חי"ד ע' צח. | בכל עניני תיקונים, דבר פשוט הוא שלכל לראש צריכה להיות קבלה טובה על להבא בהנוגע לפועל, ובלשון הרמב"ם שלא ישוב לכסלה עוד<ref name=":3">אגרות קודש מכ' ד'תתנב, חי"ד ע' צח.}}. | ||
===אותיות התורה חקוקים בזכרונו=== | ===אותיות התורה חקוקים בזכרונו=== | ||
ובהנוגע לתיקון העבר, צריך שתהיינה אותיות התורה, ובפרט אותיות דמשניות ופנימיות התורה, זאת אומרת, תורת החסידות, חקוקות בזכרונו, שאז אפילו בזמן שאינו חושב בהם, הרי חקוקים הם במוח הזכרון{{הערה|כמבואר בכ"מ ומהם בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת קדושים.}}. | ובהנוגע לתיקון העבר, צריך שתהיינה אותיות התורה, ובפרט אותיות דמשניות ופנימיות התורה, זאת אומרת, תורת החסידות, חקוקות בזכרונו, שאז אפילו בזמן שאינו חושב בהם, הרי חקוקים הם במוח הזכרון{{הערה|כמבואר בכ"מ ומהם בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת קדושים.}}. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
ולכן מהנכון שיהי' בקי בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא<ref name=":3" />. | ולכן מהנכון שיהי' בקי בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא<ref name=":3" />. | ||
ומזה שידע אותם בעל פה יהיה גם כן מאמר והדרת פני זקן ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים<ref name=":4">אגרות קודש מכ' ד'תתקצב, חי"ד ע' רלא. | ומזה שידע אותם בעל פה יהיה גם כן מאמר והדרת פני זקן ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים<ref name=":4">אגרות קודש מכ' ד'תתקצב, חי"ד ע' רלא.}}. | ||
===תהילים על הסדר=== | ===תהילים על הסדר=== | ||
נוסף על השיעור חדשי של תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - שבודאי שומר לאמרו בכל יום אחר תפלת שחרית, והקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, הנה יאמר בכל יום עוד איזה קאפיטלעך תהלים גם כן על הסדר, ומספר קאפיטלעך תהלים אלו תלוי במדת שעות הפנאי שלו<ref name=":3" />. | נוסף על השיעור חדשי של תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - שבודאי שומר לאמרו בכל יום אחר תפלת שחרית, והקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, הנה יאמר בכל יום עוד איזה קאפיטלעך תהלים גם כן על הסדר, ומספר קאפיטלעך תהלים אלו תלוי במדת שעות הפנאי שלו<ref name=":3" />. | ||
===בולם פיו מלדבר=== | ===בולם פיו מלדבר=== | ||
מה טוב להתענות{{הערה|וזאת למודעי, אשר ענין התעניות שמובא בכמה ספרים, הנה יעוין באגרת התשובה לרבנו הזקן ריש פרק ג', וז"ל, אכן כ"ז באדם חזק ובריא כו' אבל כו' כמו בדורותנו אלה כו', ובפרט שרואים בחוש שהתענית משפיע על הבריאות ועי"ז גם על כח ההבנה וההשגה וכח ההתבוננות, וא"כ הרי יצא שכרו בהפסדו. | מה טוב להתענות{{הערה|וזאת למודעי, אשר ענין התעניות שמובא בכמה ספרים, הנה יעוין באגרת התשובה לרבנו הזקן ריש פרק ג', וז"ל, אכן כ"ז באדם חזק ובריא כו' אבל כו' כמו בדורותנו אלה כו', ובפרט שרואים בחוש שהתענית משפיע על הבריאות ועי"ז גם על כח ההבנה וההשגה וכח ההתבוננות, וא"כ הרי יצא שכרו בהפסדו. | ||
ומובן שאין להתרשם ממלחמת היצר נגד האמור בטענות שונות ומשונות שבהם גם טעמים שמלביש אותם בלבוש של יראת שמים, זאת אומרת שתחת להתעסק בהאמור לעיל יהי' בהתבודדות ופרישות ויתענה ויסגף את עצמו כו' וכו' - שבעוה"ר בדורנו דור יתום רואים תוצאות מהנהגה האמורה אשר לפעמים תכופות מביאה לענינים שהם היפך המטרה והכוונה וד"ל.}}. על דרך הפתגם של [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]]{{הערה|נדפס בתולדות מהר"ש עמוד עב. | ומובן שאין להתרשם ממלחמת היצר נגד האמור בטענות שונות ומשונות שבהם גם טעמים שמלביש אותם בלבוש של יראת שמים, זאת אומרת שתחת להתעסק בהאמור לעיל יהי' בהתבודדות ופרישות ויתענה ויסגף את עצמו כו' וכו' - שבעוה"ר בדורנו דור יתום רואים תוצאות מהנהגה האמורה אשר לפעמים תכופות מביאה לענינים שהם היפך המטרה והכוונה וד"ל.}}. על דרך הפתגם של [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]]{{הערה|נדפס בתולדות מהר"ש עמוד עב.}} שיהיה בולם פיו מלדבר ענינים בלתי רצוים וכו' שגם זה עינוי הוא, ואדרבה ברובא דרובא עינוי גדול יותר מאשר עינוי דאכילה ושתי', כנראה בחוש<ref name=":3" />. | ||
===להיות בעל צדקה=== | ===להיות בעל צדקה=== | ||
סגולה ליתן בכל יום חול קודם תפלת השחר איזה פרוטות לצדקה<ref name=":3" />. ולפעמים גם לפני מנחה<ref name=":4" />. | סגולה ליתן בכל יום חול קודם תפלת השחר איזה פרוטות לצדקה<ref name=":3" />. ולפעמים גם לפני מנחה<ref name=":4" />. | ||