שמירת העיניים: הבדלים בין גרסאות בדף

קודם החטא לא היה תערובות רע כלל, שהרע היה בפני עצמו, מדור הקליפות היו מתחת כל העולמות ולא הי' להם תערובות בקדושה. והרע לא היתה בהרגש פנימי. ולכן, אצל האדם שהוא פנימי, לא היה צריך להיות ידיעה במציאות הרע כלל, ו[[חטא עץ הדעת]] היה מה ש[[אדם הראשון]] הסתכל במקום הקליפות, והיינו דכיון שאצל האדם הרי כל עניניו הם פנימיים, לכן לא הוצרך להיות אצלו הידיעה וההסתכלות במקום הרע, לפי שע"י ידיעת האדם שהיא ידיעה פנימית, נעשה אצלו הרע בבחי' הרגש פנימי, ועי"ז נעשה אחיזה להרע בקדושה בבחי' פנימיות. ועל ידי החטא של [[אדם הראשון]] שהסתכל במקום הקליפות, נעשה תערובות טוב ורע, וכיון שיש בהרע תערובות טוב, אזי נעשה תוקף בהרע, שביכולתו לנגד לקדושה, והיינו, שלא זו בלבד שאינם מסייעים להקדושה, אלא עוד זאת שהם מנגדים להקדושה<ref>ד"ה והקריתם ש"פ מטות תשי"ז. וש"נ.</ref>.

וערות אביהם לא ראו<ref>לקו"ש ח"י ע' 24 ואילך. {{להשלים}}</ref>.