27,606
עריכות
חסידות שומרי אמונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
(עדכון) |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
== תולדות אהרן == | == תולדות אהרן == | ||
אחרי פטירתו של רבי אהרן, פנו רוב החסידים אל חתנו, רבי [[אברהם יצחק קאהן]] ומינו אותו לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמר מבחינה השקפתית. מבחינה חסידותית תבע ר' אברהם יצחק לימוד עקבי ויסודי בספרי חסידות, זאת על אף שדרכו התבססה בעיקר על אמונה פשוטה ביותר. היה לו שיעור יומי קבוע מדי לילה בספר ה'תניא' עליו לא ויתר גם בימים טרודים ביותר (ביום כיפור למד אותו לפני תפילת נעילה). והתבטא על עצמו שהוא יודע אותו ישר והפוך | אחרי פטירתו של רבי אהרן, פנו רוב החסידים אל חתנו, רבי [[אברהם יצחק קאהן]] ומינו אותו לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמר מבחינה השקפתית. מבחינה חסידותית תבע ר' אברהם יצחק לימוד עקבי ויסודי בספרי חסידות, זאת על אף שדרכו התבססה בעיקר על אמונה פשוטה ביותר. היה לו שיעור יומי קבוע מדי לילה בספר ה'תניא' עליו לא ויתר גם בימים טרודים ביותר (ביום כיפור למד אותו לפני תפילת נעילה). והתבטא על עצמו שהוא יודע אותו ישר והפוך {{הערה|כידוע בין כל חסידיו, וכמפורט בספרי התולדות. ראה למשל ב'זכור לאברהם' סימן י"ב סעיף ס"ב, ושם בהערה</ref>. ההדיר את ספרי המגיד ממעזריטש, 'מגיד דבריו ליעקב' ו'ליקוטים יקרים', והתבטא ששאף לההדיר גם את הספר 'תולדות יעקב יוסף' (המהווה כלי לתורת הבעש"ט), אך כוחותיו כבר לא היו במותניו. | ||
על אף חילוקי הדעות בין רבו מסאטמאר לחב"ד, העריך מאוד את הרבי, וביקר אצל הרבי כמה פעמים, ושוחחו בארוכה בנושאים שונים, בתוכם בענין צורת לימוד החסידות, וצורת ההתבוננות בעבודת התפילה (השיחה מוכרת ומפורסמת). רצה לבקר עוד אצל הרבי, אך מסיבות שונות הדבר נמנע ממנו. | על אף חילוקי הדעות בין רבו מסאטמאר לחב"ד, העריך מאוד את הרבי, וביקר אצל הרבי כמה פעמים, ושוחחו בארוכה בנושאים שונים, בתוכם בענין צורת לימוד החסידות, וצורת ההתבוננות בעבודת התפילה (השיחה מוכרת ומפורסמת). רצה לבקר עוד אצל הרבי, אך מסיבות שונות הדבר נמנע ממנו. | ||
מעניין לציין, שאת דביקותו הגדולה בספר ה'תניא' קיבל כהוראה מרבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, עוד בבחרותו, עת למד אצלו בישיבה. וכך סיפר: בבחרותי שאלתי פעם את מורי ורבי, ע"ד הפסוק (בפרשת בראשית) "ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו", ופירש רש"י: "אם תרצה תתגבר עליו". ושאלתי את הרה"ק מסאטמאר, איך מגיעים ל"אם תרצה" - לעצם הרצון? והשיבני: על ידי הלימוד בספר הק' תניא | מעניין לציין, שאת דביקותו הגדולה בספר ה'תניא' קיבל כהוראה מרבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, עוד בבחרותו, עת למד אצלו בישיבה. וכך סיפר: בבחרותי שאלתי פעם את מורי ורבי, ע"ד הפסוק (בפרשת בראשית) "ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו", ופירש רש"י: "אם תרצה תתגבר עליו". ושאלתי את הרה"ק מסאטמאר, איך מגיעים ל"אם תרצה" - לעצם הרצון? והשיבני: על ידי הלימוד בספר הק' תניא{{הערה|ב'זכור לאברהם', שם בהערה</ref>. | ||
בשנות הל' היה אומר הרבה שהרבי הוא אחד מארבעה צדיקים שעליהם עומד העולם | בשנות הל' היה אומר הרבה שהרבי הוא אחד מארבעה צדיקים שעליהם עומד העולם{{הערה|לצד רבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, ה'אמרי חיים' מויזניץ, וה'בית ישראל' מגור. מפי רנ"ק וריי"פ וריק"ק ועוד</ref>. כמו כן אמר שאלמלא שהשקפותיו של הרבי מנוגדות להשקפות רבו מסאטמר, "היינו צריכים כולנו להיכנע אליו ולנסוע אליו". כן אמר שמי שרוצה ללמוד היטב חומש רש"י, ילמד אותו עם 'ליקוטי שיחות' (כשכוונתו לדרכו הייחודית של הרבי בהבנת פירוש רש"י){{הערה|מפי ריק"ק</ref>. | ||
הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו"ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש | הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו"ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש{{הערה|בראיון ל'כי קרוב'</ref>, שהיה בצעירותו חסיד תולדות אהרן ולאחר מכן נמשך לחב"ד, שכשהגיע בפעם הראשונה לרבי ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי "תשאל את שאלותיך בירושלים", רק כשר' יקותיאל הפציר, נעתר הרבי לענות לו. | ||
לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 בניו (בצוואה נכתב שיבחרו רבי על פי רוב דעות. אולם היו מחיקות בצוואה, וישנם הטוענים שמלכתחילה היה כתוב שם שימשיך ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב. | לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 בניו (בצוואה נכתב שיבחרו רבי על פי רוב דעות. אולם היו מחיקות בצוואה, וישנם הטוענים שמלכתחילה היה כתוב שם שימשיך ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב. | ||