התוכחות (בפרשת בחוקותי וכי תבא): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
(יצירת דף עם התוכן "'''התוכחות''' (בפרשת בחוקותי וכי תבא) הם העונשים והקללות לסרים מדרך התורה. == בפנימיות הענינים == בחסידות מוסבר שבעצם הקללות אינם קללות כפשוטו ח"ו, אלא '''אדרבה''' הם ברכות נעלות יותר, רק שברכות אלו נמשכות מחסדים המכוסים שלמעלה מחסדים הגלויים, והכוונה היא שגם הח...")
 
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4: שורה 4:
בחסידות מוסבר שבעצם הקללות אינם קללות כפשוטו ח"ו, אלא '''אדרבה''' הם ברכות נעלות יותר, רק שברכות אלו נמשכות מחסדים המכוסים שלמעלה מחסדים הגלויים, והכוונה היא שגם החסדים המכוסים יומשכו בטוב הנראה והנגלה.
בחסידות מוסבר שבעצם הקללות אינם קללות כפשוטו ח"ו, אלא '''אדרבה''' הם ברכות נעלות יותר, רק שברכות אלו נמשכות מחסדים המכוסים שלמעלה מחסדים הגלויים, והכוונה היא שגם החסדים המכוסים יומשכו בטוב הנראה והנגלה.


והטעם שבתורה הא נאמרה באופן בזה מבואר<ref>ראה לקו"ת בחוקותי מח, סע"א ואילך. ובכ"מ.</ref>, שדוקא מצד גודל מעלתן נאמרו באופן שלא תזיק להן [[עין הרע|עינא בישא]] של המקטרגים. וכפי שמצינו בגמרא<ref>מועד קטן ט, ב.</ref> ברכות שנאמרו באופן שהזולת היה יכול לפרשם באופן הפכי, מטעם הנ"ל.
והטעם שבתורה הא נאמרה באופן בזה מבואר{{הערה|ראה לקו"ת בחוקותי מח, סע"א ואילך. ובכ"מ.</ref>, שדוקא מצד גודל מעלתן נאמרו באופן שלא תזיק להן [[עין הרע|עינא בישא]] של המקטרגים. וכפי שמצינו בגמרא{{הערה|מועד קטן ט, ב.</ref> ברכות שנאמרו באופן שהזולת היה יכול לפרשם באופן הפכי, מטעם הנ"ל.


יתירה מכך בחסידות מוסבר, ביאור הפנימי ל"קללות", שבעצם הקללות אינם ח"ו ליהודי, כי אם הכל הולך על ה[[קליפות]], וזהו תוכן ענין הקללות שיהיה איבוד וכליון בחינת הרע, על ידי התגברות הקדושה<ref name=":0">אור התורה לה[[צמח צדק]] דברים ח"ב ע' תתרצד ואילך. הובא בתו"מ ש"פ תבא תשי"ג ע' 166 ואילך.</ref>.
יתירה מכך בחסידות מוסבר, ביאור הפנימי ל"קללות", שבעצם הקללות אינם ח"ו ליהודי, כי אם הכל הולך על ה[[קליפות]], וזהו תוכן ענין הקללות שיהיה איבוד וכליון בחינת הרע, על ידי התגברות הקדושה<ref name=":0">אור התורה לה[[צמח צדק]] דברים ח"ב ע' תתרצד ואילך. הובא בתו"מ ש"פ תבא תשי"ג ע' 166 ואילך.</ref>.
שורה 25: שורה 25:
ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] מסביר את הפסוק באופן נפלא, שה"גר" - הוא ה[[יצר הטוב]], נקרא גר כי בא לאדם בגיל מאוחר יותר (ב[[בר מצוה]]).  
ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] מסביר את הפסוק באופן נפלא, שה"גר" - הוא ה[[יצר הטוב]], נקרא גר כי בא לאדם בגיל מאוחר יותר (ב[[בר מצוה]]).  


והברכה היא שה[[יצר טוב]] הוא יעלה מעלה מעלה וישלוט על ה[[יצר הרע]]<ref>ש"פ נשא תשד"מ, התוועדויות ע' 1846.</ref>.
והברכה היא שה[[יצר טוב]] הוא יעלה מעלה מעלה וישלוט על ה[[יצר הרע]]{{הערה|ש"פ נשא תשד"מ, התוועדויות ע' 1846.</ref>.


=== סיום התוכחה - "והשיבך ה' [[מצרים]] ב[[ספינה|אניות]]" ===
=== סיום התוכחה - "והשיבך ה' [[מצרים]] ב[[ספינה|אניות]]" ===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
הרבי מסביר גם את זה איך שזה ברכות<ref>ראה באריכות לקו"ש חי"ט פ' תבא שיחה ב'.</ref>.
הרבי מסביר גם את זה איך שזה ברכות{{הערה|ראה באריכות לקו"ש חי"ט פ' תבא שיחה ב'.</ref>.


== תוכחה שבגלוי ותוכחה שבנסתר ==
== תוכחה שבגלוי ותוכחה שבנסתר ==
בבפרשיות [[פרשת בחוקותי|בחוקותי]] ו[[פרשת כי תבוא|כי תבא]], התוכחה היא גלויה. אבל ב[[פרשת דברים]] [[משה רבינו]] מוכיח את [[עם ישראל]] ב[[רמז]] ובנסתר<ref>ראה לקו"ש ריש חי"ד.</ref>.
בבפרשיות [[פרשת בחוקותי|בחוקותי]] ו[[פרשת כי תבוא|כי תבא]], התוכחה היא גלויה. אבל ב[[פרשת דברים]] [[משה רבינו]] מוכיח את [[עם ישראל]] ב[[רמז]] ובנסתר{{הערה|ראה לקו"ש ריש חי"ד.</ref>.


כדי לפעול תיקון בפגם ששבכוחות הגלויים של ה[[נשמה]], מספיק תוכחה שבגלוי (ו[[נגלה דאורייתא|נגלה דתורה]]), אך לתקן הפגם שבנסתר, שבכוחות הנעלמים של הנשמה, לזה יש צורך לתוכחה שבנסתר וברמז ([[פנימיות התורה|נסתר דתורה]])<ref>ד"ה אלה הדברים תשכ"ה, תו"מ ע' 159 ואילך.</ref>.
כדי לפעול תיקון בפגם ששבכוחות הגלויים של ה[[נשמה]], מספיק תוכחה שבגלוי (ו[[נגלה דאורייתא|נגלה דתורה]]), אך לתקן הפגם שבנסתר, שבכוחות הנעלמים של הנשמה, לזה יש צורך לתוכחה שבנסתר וברמז ([[פנימיות התורה|נסתר דתורה]]){{הערה|ד"ה אלה הדברים תשכ"ה, תו"מ ע' 159 ואילך.</ref>.


== כשה[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אבא]] [[קריאה בתורה|קורא]] ==
== כשה[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אבא]] [[קריאה בתורה|קורא]] ==

תפריט ניווט