אגאדיר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,431 בתים ,  13 בנובמבר 2024
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
אגאדיר - עיר ב[[מרוקו]] לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ, ועשרות תלמידים נהרגו, הרבי התייחס לכך באופן מיוחד באגרות ובהתוועדות פורים תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.
אגאדיר - עיר ב[[מרוקו]] לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת [[תש"כ]], ועשרות תלמידים נהרגו, הרבי התייחס לכך באופן מיוחד באגרות ובהתוועדות [[פורים]] [[תש"כ]]. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]


==העיר אגאדיר==
==העיר אגאדיר==
אגאדיר היא עיר מרכזית תיירותית בדרום-מערב מרוקו, לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למרגלות הדרום-מערביים של הרי האטלס, העיר נחרבה ברעידת האדמה בתש"כ, ונבנתה מחדש במקום קרוב ושבה להיות מרכזית ותיירותית ובה כיום (תשפ"ה) קרוב למיליון תושבים ומהם כעשרים משפחות יהודיות בלבד.
אגאדיר היא עיר מרכזית תיירותית בדרום-מערב [[מרוקו]], לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למרגלות הדרום-מערביים של הרי האטלס, העיר נחרבה ברעידת האדמה בתש"כ, ונבנתה מחדש במקום קרוב ושבה להיות מרכזית ותיירותית ובה כיום ([[תשפ"ה]]) קרוב למיליון תושבים ומהם כעשרים משפחות יהודיות בלבד.


==ישיבת חב"ד באגאדיר==
==ישיבת חב"ד באגאדיר==
שורה 9: שורה 9:


==הקמה==
==הקמה==
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]]. מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. שליח הרבי ל[[קזבלנקה]] הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם שליח הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]]. מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:


{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.
שורה 26: שורה 26:
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.


הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה: "לפלא ותמיהה הדבר במאוד וביותר, כי אם בעיר ואם בישראל אין מקוה... ומה שכותב שקשה לעשות שם מקוה, הנה תמהני, איך אפשר לכתוב כזה, כיון שידוע שהתורה היא נצחית ולא רק בכל זמן אלא גם בכל מקום, ובמילא גם בני ישראל באגדיר מחוייבים בכל מצוותיה, וידוע שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, אם כן הרי פשוט שיש לעשות שם מקווה, ואין הדבר תלוי אלא באדם בר פועל שירצה לעשות בזה".
לבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת, ותולדות חב"ד במרוקו ע' 182-183}}.


===בית רבקה===
===בית רבקה===
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות.  
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות.  
בתחילת שנת תשי"ז כתב הרב חייקין לרבי על אפשרות להקים כיתות לימוד לתלמידות שילמדו כל היום, ולא רק שיעורי ערב, והרבי השיב בחיוב והוסיף שגם אם בתחילה יהיו קשיים הרי צריך לעשות זאת.
הרב חייקין ורעייתו שרה הקימו בית רבקה עם 5 כיתות לבנות מקומיות וללא פנימיה. במקביל גב' חייקין אירגנה פעילות ושיעורי תורה לתלמידות שלא למדו בחב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 185}}.


==הוראות הרבי==
==הוראות הרבי==
שורה 46: שורה 49:
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.


התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין. כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.  
לאגאדיר נשלח עוד מורה בוגר תומכי תמימים ברינואה, ושמו משה בן אבו, כיום רב שכונת גילה בירושלים.
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.
מאז הגירוש הירבה הרב [[שלמה מטוסוב] לבקר באגאדיר, ושבועיים בלבד לפני רעידת האדמה ביקר במקום{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 187}}.


==רעידת האדמה==
==רעידת האדמה==
שורה 89: שורה 95:


==עיר חדשה מוסדות חדשים==
==עיר חדשה מוסדות חדשים==
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ולאחר ביקורים של הרב מטוסוב באגאדיר ודיווחים שכתב לרבי, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים, ונוהלו בפועל על ידי התלמיד ברוך אלחרר בוגר ישיבת חב"ד בקזבלנקה, ובהמשך הרב מטוסוב שלח מנהלים אחרים גם הם בוגרי חב"ד קזבלנקה: התלמיד מכלוף אבוטבול והתלמיד דוד אסייג{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק כח-תקומה}}.


==צוות מוסדות חב"ד אגאדיר==
==צוות מוסדות חב"ד אגאדיר==
שורה 98: שורה 104:
*מנהל הישיבה: הת' חיים אלבז
*מנהל הישיבה: הת' חיים אלבז
*משגיח בישיבה: הת' מסעוד קאקון
*משגיח בישיבה: הת' מסעוד קאקון
*מורה בישיבה: הרב [[עמרם מור יוסף]]  
*מורה בישיבה: הרב יהודה שיטרית (היה מורה בתקופת הקמת הישיבה ולאחר זמן התמנה לרבה של אגאדיר){{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 176}}.
*מורה בישיבה: הרב [[עמרם מור יוסף]]
*מורה בישיבה: ניסים יבגי


==בית חב"ד אגאדיר==
==בית חב"ד אגאדיר==
61

עריכות

תפריט ניווט