מעלי קבצים, highauser, מנטרים
2,985
עריכות
ז' בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שאלת גשמים
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==שאלת גשמים== | ==שאלת גשמים== | ||
אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת"{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}} שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|כן הוא לפי אדה"ז בשו"ע, וראה לקו"ש ח"כ ע' 54 הערה 10.}}. | אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת"{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}} שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|כן הוא לפי אדה"ז בשו"ע, וראה לקו"ש ח"כ ע' 54 הערה 10.}}; וזאת כדי שהגשם לא יפריע ליהודים החוזרים מהעליה לרגל, או כדי שלא יתרבו המים בנהר פרת ולא יוכלו לעברו{{ראה לקו"ש ח"כ ע' 54 הערה 6.}} | ||
גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}. | גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}. | ||