סוף מעשה במחשבה תחילה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה''' הינו ביטוי המושאל מתוך פיוט '''[[לכה דודי]]''', הנאמר בתפילת [[קבלת שבת]] בליל שבת. הפיוט נתחבר על ידי הרב המקובל [[שלמה אלקב"ץ]] מצפת, בזמן הרמ"ק והאריז"ל.
'''סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה''' הינו ביטוי המוכר לרובנו מתוך הפיוט '''[[לכה דודי]]''', הנאמר בתפילת [[קבלת שבת]] בליל שבת. הפיוט נתחבר על ידי הרב המקובל [[שלמה אלקב"ץ]] מ[[צפת]], בזמן [[הרמ"ק]] ו[[האר"י|האריז]].


מתוך הבית השני בפיוט:
מתוך הבית השני בפיוט:
שורה 9: שורה 9:


:סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה}}
:סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה}}
==מקור הביטוי==
נראה שמקור הביטוי בתרגום ספר הכוזרי{{הערה|ע"י ר' יהודה אבן תיבון בשנת ד'תתק"ז. הספר עצמו נכתב בערבית-יהודית (כנראה בשנת ד'תתצ"ט), ועבודת התרגום לקחה לר' יהודה אבן תיבון מספר שנים.}}, כחלק מהוכחת ה"חבר" (למלך כוזר){{הערה|במאמר שלישי אות עג.}} שהמסורת אמת גם במקומות בהם נראים דברי חז"ל במבט ראשון תמוהים. במאות השנים הבאות השתמשו בביטוי כמה ממפרשי התורה (הרקאנטי בפירושו לויקרא כ"ה, המבי"ט בשער היסודות פרק מ"ג, ועוד), ועד שהתפרסם בכל ישראל ע"י הפיוט הנ"ל של הרב שלמה אלקבץ.


==הפירוש הפשוט==
==הפירוש הפשוט==
שורה 28: שורה 32:
משפט זה משמש גם כביטוי לאדם העושה מעשים ללא [[מחשבה]] קודמת, ולכן עושה גם מעשים אשר אחר כך מתחרט עליהם.
משפט זה משמש גם כביטוי לאדם העושה מעשים ללא [[מחשבה]] קודמת, ולכן עושה גם מעשים אשר אחר כך מתחרט עליהם.


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
1,617

עריכות

תפריט ניווט