משתמש:ברכת הגאולה/משולם אליעזר לייפר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:האדמו''ר מפיטסבורג נושא דברים בארוע על הספר דבר מלכות.jpeg|שמאל|ממוזער|נושא דברים בארוע לחיזוק הלימוד בספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים (תשפ"ד)]]
[[קובץ:האדמו''ר מפיטסבורג נושא דברים בארוע על הספר דבר מלכות.jpeg|שמאל|ממוזער|נושא דברים בארוע לחיזוק הלימוד בספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים (תשפ"ד)]]
הרב '''משולם אליעזר לייפר''' הוא האדמו"ר הרביעי והנוכחי של חסידות פיטסבורג.
הרב '''משולם אליעזר לייפר'''(נולד ב-[[כ"ד טבת תשל"ט]], 23 בינואר 1979) הוא האדמו"ר הרביעי והנוכחי של חסידות פיטסבורג.
 
==תולדות חיים==
נולד לרבי [[מרדכי ישכר בער|מרדכי ישכר בער]], האדמו"ר השלישי מפיטסבורג, ולמרת מרים אביבה ב[[ארצות הברית]].
 
בחרותו למד בישיבות חוג חתם סופר, גאון יעקב, ישיבת חסידות דאראג, נזר התורה, וטשעבין.
 
ב[[זיווג ראשון]] נששא את בת הרב שלמה גשטטנר, ב[[זיווג שני]] נשא את בת רבי [[ניסן רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות_קרטשניף#קשריו_עם_חב"ד|קרעטשניף-ירושלים]].
 
לאחר פטירת אביו ב[[י"ז תשרי]] [[תשפ"א]] מונה על פי צוואתו, למלא את מקומו כאדמו"ר מ[[חסידות פיטסבורג|פיטסבורג]].


==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד==
שורה 9: שורה 18:
ב[[תמוז]] [[תשפ"ב]] השתתף בארוע הנחת [[אבן הפינה]] לבניין בית חב"ד רבעים י"א-י"ב אשדוד{{הערה|שמואל סרדינס, [ashdodnet.com/אשדוד-בקהילה/אוטוטו-חורף-ובעירייה-מתכוננים-לנהיגה-נכונה-599245 הונחה אבן הפינה לבניין בית חב"ד באשדוד] באתר אשדוד נט, (20.06.21).}}.
ב[[תמוז]] [[תשפ"ב]] השתתף בארוע הנחת [[אבן הפינה]] לבניין בית חב"ד רבעים י"א-י"ב אשדוד{{הערה|שמואל סרדינס, [ashdodnet.com/אשדוד-בקהילה/אוטוטו-חורף-ובעירייה-מתכוננים-לנהיגה-נכונה-599245 הונחה אבן הפינה לבניין בית חב"ד באשדוד] באתר אשדוד נט, (20.06.21).}}.


בארוע התוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]] שנערך ב[[אשדוד]] עם הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]] השתתף ונשא דברים, בתחילה ביאר את עניינו של אליעזר עבד אברהם שדלה והשקה מתורת רבו, הרב לייפר ביאר את הלשון 'משקה' על פי ביאורו של אחד מפרשני המקרא והביא את ביאורו של המאור ושמש על נצחיותו של אליעזר, הוא ביאר את מעלת החזרה על דברי הרב בצורה הממחישה לשומעים את נוכחותו, הוא קישר את הדברים למצבה של חסידות חב"ד בשנים שלאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]],
בארוע התוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]] שנערך ב[[אשדוד]] עם הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]] השתתף ונשא דברים{{הערה|סיכום דבריו: בתחילה ביאר את עניינו של אליעזר עבד אברהם שדלה והשקה מתורת רבו, הרב לייפר ביאר את הלשון 'משקה' על פי ביאורו של אחד מפרשני המקרא והביא את ביאורו של המאור ושמש על נצחיותו של אליעזר, הוא ביאר את מעלת החזרה על דברי הרב בצורה הממחישה לשומעים את נוכחותו, הוא קישר את הדברים למצבה של חסידות חב"ד בשנים שלאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. סיפר על התוועדות של הרב [[יואל כהן]] בשנת [[תשנ"ה]] שנערכה באשדוד בה השתתף כבחור, הוא סיפר שלא הבין כלל מה נאמר בהתוועדות מלבד ביאור אחד על דברי אדמו"ר הזקן בהפלאת מעלתו של רבי שלמה מקרלין, על ביאור זה התבטא "עד היום נכנס לי לעצמות".  
 
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל" (הרב לייפר סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין בנותיו על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו למלוח את התבשיל, החסידים הסיקו מכך שקיים עניין רוחני בהמלחת התבשיל מלחו אף הם את התבשיל).}}{{הערה|{{קישור חבד און ליין|142581|אשדוד: אדמו"רים וגדולי הרבנים בהתוועדות עם הגרי"ל שפירא||י"ז כסלו תשפ"ג}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/התוועדות-ומלוה-מלכה-הכנה-ליט-כסלו-הרב/ וידאו התוועדות ומלוה מלכה הכנה לי"ט כסלו, הרב לייבל שפירא שנת תשפ"ג] דקה: 1:24:22 באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.
סיפר על התוועדות של הרב [[יואל כהן]] בשנת [[תשנ"ה]] שנערכה באשדוד בה השתתף כבחור, הוא סיפר שלא הבין כלל מה נאמר בהתוועדות מלבד ביאור אחד על דברי אדמו"ר הזקן בהפלאת מעלתו של רבי שלמה מקרלין{{הערה|"ששמעתי אומרים שאמר אדמו"ר  ([[אדמו"ר הזקן]])  נשמתו עדן על הצדיק רבי שלמה קארלינער נשמתו עדן '''שהיו העולם מרעישים ממנו וממופתיו''' ואמר עליו שהוא רק טפח גבוה מהארץ שעל ידי שהוא רק טפח גבוה מהארץ יוכל לעשות מופתים". הובא על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[אור התורה]] על חומש בראשית במאמרים על חג החנוכה דף שלד עמוד ב.}} על ביאור זה התבטא "עד היום נכנס לי לעצמות".  
 
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב לייפר סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין בנותיו על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו למלוח את התבשיל, החסידים הסי'ו מכך שקיים עניין רוחני בהמלחת התבשיל מלחו אף הם את התבשיל.}}.
 
{{הערה|{{קישור חבד און ליין|142581|אשדוד: אדמו"רים וגדולי הרבנים בהתוועדות עם הגרי"ל שפירא||י"ז כסלו תשפ"ג}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/התוועדות-ומלוה-מלכה-הכנה-ליט-כסלו-הרב/ וידאו התוועדות ומלוה מלכה הכנה לי"ט כסלו, הרב לייבל שפירא שנת תשפ"ג] דקה: 1:24:22 באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.


בשנת [[תשפ"ד]] קיבל לביקור את הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]], הרב עזגאווי העניק לו את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] והראה לו את הקונטרס המקורי אותו חילק הרבי, הרב לייפר הביע את התפעלותו מהקונטרס ונישקו, הוא התעניין בפרטי עריכת הספר וב[[ראשי תבות|ראשי התבות]] המופיעים על גב הקונטרס, התעניין גם בכך ש[[מצבה| מצבותיהם]] של רבניות [[רבותינו נשיאנו]] ונשות החסידים לא מופיע תיאור על היות ה[[אשה]] אשת בעלה כמקובל בקהלים אחרים, כשהרב עזגאווי העיר על ענוותנותו של הרבי בהקשר לניסוח מצבת [[הרבנית חיה מושקא]] העיר הרב לייפר שמעולם לא שמעו את הרבי מזכיר את עצמו באמרו את המילה "אני".
בשנת [[תשפ"ד]] קיבל לביקור את הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]], הרב עזגאווי העניק לו את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] והראה לו את הקונטרס המקורי אותו חילק הרבי, הרב לייפר הביע את התפעלותו מהקונטרס ונישקו, הוא התעניין בפרטי עריכת הספר וב[[ראשי תבות|ראשי התבות]] המופיעים על גב הקונטרס, התעניין גם בכך ש[[מצבה| מצבותיהם]] של רבניות [[רבותינו נשיאנו]] ונשות החסידים לא מופיע תיאור על היות ה[[אשה]] אשת בעלה כמקובל בקהלים אחרים, כשהרב עזגאווי העיר על ענוותנותו של הרבי בהקשר לניסוח מצבת [[הרבנית חיה מושקא]] העיר הרב לייפר שמעולם לא שמעו את הרבי מזכיר את עצמו באמרו את המילה "אני".
שורה 24: שורה 28:


בסיום הארוע קיבל מהרב [[משה הורביץ]] את הספרים אוצרות המועדים ודרכי החסידות של מכון [[אור החסידות]], בתגובה הודה והתבטא על הספרים 'שלל רב', וחזר על מספר פנינים מתורת הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/1005918/ הפצת המעיינות בכפר חב"ד לקראת ראש השנה] {{חב"ד אינפו}}}}.
בסיום הארוע קיבל מהרב [[משה הורביץ]] את הספרים אוצרות המועדים ודרכי החסידות של מכון [[אור החסידות]], בתגובה הודה והתבטא על הספרים 'שלל רב', וחזר על מספר פנינים מתורת הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/1005918/ הפצת המעיינות בכפר חב"ד לקראת ראש השנה] {{חב"ד אינפו}}}}.
== משפחתו ==
* בנו{{הערה|מנישואיו הראשונים}}, הרב יקותיאל יהודה.
* בנו, הרב זוסיא.
* בתו, נשואה לרב יחזקאל ארנסטר.
*חתנו הרב מנשה אהרן וינברג.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 30: שורה 40:


[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חסידיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טשעבין]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טשעבין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים באשדוד]]
[[קטגוריה:אישים באשדוד]]

תפריט ניווט