4,601
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרה”ח ר’ אברהם דריזין נולד בי’ | הרה”ח ר’ אברהם דריזין נולד בי’ [[חשוון]] בשנת [[תרס"א]], בעיירה מיור שברוסיה הלבנה, לאביו, הר”ר דובער ולאמו מרת יהודית. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסיד|חסידי חב”ד]]. במקומות רבים מוזכר שמו בשם "אברהם מאיור", כינוי זה ניתן לו שם העיירה בה נולד, העיירה מאיורי שבבלרוס. | ||
אחיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי מלחמת העולם השניה, ע”י הנאצים ימ”ש יחד עם משפחותיהם. | אחיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי מלחמת העולם השניה, ע”י הנאצים ימ”ש יחד עם משפחותיהם. | ||
שורה 5: | שורה 5: | ||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
ילדותו עברה בישוב מאיורי ישוב קטן מאד, שבעים משפחות יהודיות וגוי אחד, אפילו בית כנסת | ילדותו עברה בישוב מאיורי ישוב קטן מאד, שבעים משפחות יהודיות וגוי אחד, אפילו בית כנסת ‘[[מתנגד|מתנגדי]]’ לא היה בעיירה. | ||
בילדותו היו לו שלושה מלמדים: אחד שלימד גמרא. בתו של השוחט שלימדה אותו תנ”ך, עברית, דקדוק וכתיבה. המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתימטיקה. | בילדותו היו לו שלושה מלמדים: אחד שלימד גמרא. בתו של השוחט שלימדה אותו תנ”ך, עברית, דקדוק וכתיבה. המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתימטיקה. | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
בן ארבע עשרה היה כשסים את לימודיו בדרויא, והגיע הזמן לנסוע לישיבה. כאן הייתה לו התלבטות גדולה, לאיזו ישיבה לנסוע? | בן ארבע עשרה היה כשסים את לימודיו בדרויא, והגיע הזמן לנסוע לישיבה. כאן הייתה לו התלבטות גדולה, לאיזו ישיבה לנסוע? | ||
הרב של מיור היה ‘מתנגד’. במשך השנים הוא התקרב לחב”ד, התפלל בנוסח האר”י, ונהג במנהגי חב”ד. אבל בכל זאת נשאר מתנגד. | הרב של מיור היה ‘מתנגד’. במשך השנים הוא התקרב לחב”ד, התפלל בנוסח האר”י, ונהג [[פורטל:מנהגי חב"ד|במנהגי חב”ד]]. אבל בכל זאת נשאר מתנגד. | ||
הרב היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, וגם היה דואג לנערים שלמדו תורה, לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם ינסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר’ ברוך בער לייבוביץ’ ועוד. | הרב היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, וגם היה דואג לנערים שלמדו תורה, לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם ינסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר’ ברוך בער לייבוביץ’ ועוד. |