273
עריכות
מעשינו ועבודתינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מהות מעשינו ועבודתינו
(←ראו גם) |
תגיות: עריכה חזותית קישורים לדפי פירושונים |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== מהות מעשינו ועבודתינו == | == מהות מעשינו ועבודתינו == | ||
כל הדברים הנפלאים שהקב"ה יעשה בזמן הגאולה, אין הם תשלום שכר עבור העבודה שלנו בלבד, אלא הם בעצם תוצאה ממה שאנו פועלים עכשיו, ע"י המעשים שלנו והעבודה שלנו בתורה ומצוות בזמן של הגלות. | כל הדברים הנפלאים שהקב"ה יעשה בזמן הגאולה, אין הם [[שכר|תשלום שכר]] עבור העבודה שלנו בלבד, אלא הם בעצם תוצאה ממה שאנו פועלים עכשיו, ע"י המעשים שלנו והעבודה שלנו בתורה ומצוות בזמן של הגלות. | ||
משל לזה הוא | משל לזה הוא מ[[זריעה]] ב[[ארץ]], שכתוצאה מכך יש את הצמיחה, המצוות הם כמו הזריעה, והצמיחה הם הגילויים לעתיד לבא<ref>לקו"ש חכ"ב ע' 76 (מצוות משל לזריעה - תו"א ד"ה הבאים ישרש יעקב). ועוד.</ref>. | ||
יותר מכך, בעצם בעשיית המצוות אנו כבר ממשיכים כאן ע"י המצוה גילוי אור אין סוף ב"ה, יוצא איפה כי המצוה עצמה היא המהות של הגילויים דלעתיד לבא (ימות המשיח ותחיית המתים) גילוי אור אין סוף ב"ה בעולם הזה הגשמי<ref>תניא ריש פל"ז. שיחת ש"פ תצא תנש"א.</ref>. | יותר מכך, בעצם בעשיית המצוות אנו כבר ממשיכים כאן ע"י המצוה גילוי אור אין סוף ב"ה, יוצא איפה כי המצוה עצמה היא המהות של הגילויים דלעתיד לבא (ימות המשיח ותחיית המתים) גילוי אור אין סוף ב"ה בעולם הזה הגשמי<ref>תניא ריש פל"ז. שיחת ש"פ תצא תנש"א.</ref>. | ||
אך אין אנו רואים את זה בגלוי, כי עכשיו על ידי עשיית המצוות מוסיפים אורות | אך אין אנו רואים את זה בגלוי, כי עכשיו על ידי עשיית המצוות מוסיפים אורות ב[[אצילות]], ומבאר אדמו"ר מהר"ש<ref>בד"ה פזר נתן תרמ"ב. ועיין הגהה שני' בתניא פ"מ. ד"ה ארדה נא, תרנ"ח [סה"מ תרנ"ח ע' לג].</ref> שאורות אלו באצילות הם שם כמונחים בקופסא, כי אינם בשביל [[אצילות|אצי']], כי אם לצורך עולם התחתון ואינם מתגלים ב[[אצילות|אצי']]. ונראה את מה שפעלנו רק לעתיד לבא. | ||
זה נכון לגבי כל פרט | זה נכון לגבי כל פרט מה[[ייעודי הגאולה|ייעודים לעתיד לבא]], כל אחד מהם בפרטיות, הם [[מדה כנגד מדה]], ממה שאנו עושים<ref>ליל ב' דחה"פ תשכ"ט, תורת מנחם ע' 68. ש"פ שופטים תנש"א.</ref>. | ||
== האפשר להשוות? == | == האפשר להשוות? == | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
אע"פ שהתורה ותפלה ודיבור שבזמן הזה אינם בערך לגבי ענינים אלו כפי שיהיו בימות המשיח, הנה על ידם פועלים ביאת המשיח. | אע"פ שהתורה ותפלה ודיבור שבזמן הזה אינם בערך לגבי ענינים אלו כפי שיהיו בימות המשיח, הנה על ידם פועלים ביאת המשיח. | ||
וע"ד המבואר בענין "בכל מאדך", "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך", שכיון ש"מדותיו של | וע"ד המבואר בענין "בכל מאדך", "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך", שכיון ש"מדותיו של ה[[הקדוש ברוך הוא|קב"ה]] [[מדה כנגד מדה]]", הנה עי"ז ממשיכים את ה"מאד" של הקב"ה: | ||
לכאורה אינו מובן: ה"מאד" של הקב"ה הוא מאד האמיתי, למעלה מכל מדידה והגבלה, ואילו "בכל מאד'''ך'''" הוא רק מאד '''שלך''', היינו, שזהו למעלה מהמדה '''שהוא''' רגיל בה, אבל לגבי מי שגדול הימנו, הרי זה עדיין במדידה והגבלה, ולא באופן של "מאד", ועאכו"כ שלגבי הקב"ה אין זה נחשב ל"מאד", וא"כ, איך יתכן שע"י "בכל מאדך" יומשך ה"מאד" האמיתי שלמעלה?! | לכאורה אינו מובן: ה"מאד" של הקב"ה הוא מאד האמיתי, למעלה מכל מדידה והגבלה, ואילו "בכל מאד'''ך'''" הוא רק מאד '''שלך''', היינו, שזהו למעלה מהמדה '''שהוא''' רגיל בה, אבל לגבי מי שגדול הימנו, הרי זה עדיין במדידה והגבלה, ולא באופן של "מאד", ועאכו"כ שלגבי הקב"ה אין זה נחשב ל"מאד", וא"כ, איך יתכן שע"י "בכל מאדך" יומשך ה"מאד" האמיתי שלמעלה?! | ||
והביאור בזה – שזהו חסד עליון של הקב"ה, שאע"פ שה"מאד" שלו הוא בלי גבול אמיתי, ואילו ה"מאד" של האדם הוא במדידה והגבלה, | והביאור בזה – שזהו חסד עליון של הקב"ה, שאע"פ שה"מאד" שלו הוא בלי גבול אמיתי, ואילו ה"מאד" של האדם הוא במדידה והגבלה, מכל מקום, יומשך ה"מאד" של הקב"ה ע"י עבודת האדם "בכל מאדך". | ||
=== ביאור ב === | === ביאור ב === | ||
אע"פ הקב"ה נותן את כל הענינים מלמעלה, מ"מ, רצונו | אע"פ הקב"ה נותן את כל הענינים מלמעלה, מ"מ, רצונו שתהיה גם איזו פעולה מצד האדם. | ||
וכפי שמצינו במדרש בנוגע לר' חנינא בן דוסא, שרצה לעלות לרגל לירושלים ולהביא איזה דבר (שהרי העלי' לרגל צריכה להיות באופן ש"לא יראו פני ריקם"), אבל כיון שהי' עני, לא הי' לו מה להביא, "מה עשה, יצא למדברה של עירו, וראה שם אבן אחת כו'" (וזכה בה באיזה אופן שיהי'), אבל לא הי' בכחו "להעלותה לירושלים", וגם לא הי' לו מעות "לשכור לו פועלים" שיהיו "מעלין .. אבן זו לירושלים", "זימן לו הקב"ה חמשה מלאכים בדמות בני אדם, אמר להם, אתם מעלין לי אבן זו, אמרו לו .. אנו מעלין לך אבנך לירושלים, ובלבד שתתן ידך ואצבעך עמנו, נתן ידו ואצבעו עמהם ונמצאו עומדים בירושלים". | וכפי שמצינו במדרש בנוגע לר' חנינא בן דוסא, שרצה לעלות לרגל לירושלים ולהביא איזה דבר (שהרי העלי' לרגל צריכה להיות באופן ש"לא יראו פני ריקם"), אבל כיון שהי' עני, לא הי' לו מה להביא, "מה עשה, יצא למדברה של עירו, וראה שם אבן אחת כו'" (וזכה בה באיזה אופן שיהי'), אבל לא הי' בכחו "להעלותה לירושלים", וגם לא הי' לו מעות "לשכור לו פועלים" שיהיו "מעלין .. אבן זו לירושלים", "זימן לו הקב"ה חמשה מלאכים בדמות בני אדם, אמר להם, אתם מעלין לי אבן זו, אמרו לו .. אנו מעלין לך אבנך לירושלים, ובלבד שתתן ידך ואצבעך עמנו, נתן ידו ואצבעו עמהם ונמצאו עומדים בירושלים". | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
וכן הוא בכל עניני האדם, שהן אמת ש"הקב"ה עוזרו", וכל מה שיעשה האדם הרי זה "מעט" לגבי הסיוע של הקב"ה, היינו, בערך גודל הענין שנעשה מלמעלה, אבל אעפ"כ, דורשים ממנו לעשות את שלו, ואז "הקב"ה עוזרו". | וכן הוא בכל עניני האדם, שהן אמת ש"הקב"ה עוזרו", וכל מה שיעשה האדם הרי זה "מעט" לגבי הסיוע של הקב"ה, היינו, בערך גודל הענין שנעשה מלמעלה, אבל אעפ"כ, דורשים ממנו לעשות את שלו, ואז "הקב"ה עוזרו". | ||
ועד"ז בנוגע לביאת המשיח, שתהי' ע"י מעשינו ועבודתנו דוקא, שכן, אע"פ שעבודה זו אינה בערך כלל לגבי המעמד ומצב דלעתיד לבוא [כמובן מזה שאע"פ ש"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", וכפי שמבאר רבינו הזקן שכל העולם אינו מספיק אפילו בשביל שכר של מצוה אחת, הנה | ועד"ז בנוגע לביאת המשיח, שתהי' ע"י מעשינו ועבודתנו דוקא, שכן, אע"פ שעבודה זו אינה בערך כלל לגבי המעמד ומצב דלעתיד לבוא [כמובן מזה שאע"פ ש"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", וכפי שמבאר רבינו הזקן שכל העולם אינו מספיק אפילו בשביל שכר של מצוה אחת, הנה [[לעתיד לבוא|לעתיד לבא]] יוכל להיות שכר מצוה בעולם, כיון שהעולם יתעלה למעמד ומצב נעלה יותר אפילו מכמו שהי' אצל אדה"ר "בגן עדן מקדם", קודם החטא (שהרי אם העלי ש[[לעתיד לבוא|לעתיד לבא]] תהיה רק כמו שהיתה קודם החטא, נמצא, שלא ניתוסף מאומה על ידי הירידה)], מ"מ, כדי לבוא למעמד ומצב דלעת"ל יש צורך בעבודה זו דוקא<ref>אחש"פ תשכ"ט, תורת מנחם ע' 129 ואילך. '''וש"נ'''.</ref>. | ||
== דווקא ע"י מעשינו == | == דווקא ע"י מעשינו == | ||