אהרון אופן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:


נולד בשנת [[תרע"ג]] ב[[פולין]] לאביו הרב מאיר אופן ולאימו מרת בילא. בזמן המלחמה נמלט לרוסיה שם התקרב לחסידי חב"ד והיה מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
נולד בשנת [[תרע"ג]] ב[[פולין]] לאביו הרב מאיר אופן ולאימו מרת בילא. בזמן המלחמה נמלט לרוסיה שם התקרב לחסידי חב"ד והיה מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
בשנת תש"ו, בבריחה שנודעה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו' עשה שימוש באזרחותו הפולנית ובניירות שהיו ברשותו והצליח במסירות נפש להוציא מרוסיה כמה מחסידי חב"ד ובהם אלמנת , ומפולין המשיכו לגרמניה והשתכנו במחנה המעבר בפוקינג ומשם המשיכו לארץ הקודש.
בשנת תש"ו, בבריחה שנודעה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו' עשה שימוש באזרחותו הפולנית ובניירות שהיו ברשותו והצליח במסירות נפש להוציא מרוסיה לפולין כמה מחסידי חב"ד ובהם את מרת גיטל פרידמן ובניה ר' [[ישראל פרידמן]] ור' [[מאיר פרידמן]]. מפולין המשיך  לגרמניה והשתכנו במחנה המעבר בפוקינג שם נישא לרעיתו מרת בתיה בתו של החסיד הרב [[עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר]], ומשם עלו לארץ הקודש והתיישבו בעיר רמת גן.  
שם גם נישא לרעיתו בתיה בתו של החסיד הרב [[עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר]].


לאחר [[י' שבט]] [[תש"י]] היה מהראשונים לקרוא שם לבנו על שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מקושר לרבי, והיה מקבל באופן קבוע את השיחות והמאמרים מה שהיה בנמצא והיה בקי בהם. לאחר מכן בתקופה שהיה [[שידור|שידורים]] מהרבי היה משתתף בהם בהתמדה.
לאחר [[י' שבט]] [[תש"י]] היה מהראשונים לקרוא שם לבנו על שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מקושר לרבי, והיה מקבל באופן קבוע את השיחות והמאמרים מה שהיה בנמצא והיה בקי בהם. לאחר מכן בתקופה שהיה [[שידור|שידורים]] מהרבי היה משתתף בהם בהתמדה.
שורה 13: שורה 12:
[[קובץ:אהרון אופן ספר החסידים 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הכרטיס של הרב אהרון אופן שמילא בכתב ידו ב[[ספר החסידים]]]]
[[קובץ:אהרון אופן ספר החסידים 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הכרטיס של הרב אהרון אופן שמילא בכתב ידו ב[[ספר החסידים]]]]


שימש כ[[גבאי]] וכ[[משפיע]] בבית כנסת "סוכת שלום" שעל שם [[אדמו"ר הרש"ב]] ברמת גן. מדי שבת בשבתו היה טובל ב[[מקווה]], דבר שלא היה מקובל כל כך בין אנ"ש שם, לומד שעות ארוכות חסידות ולאחר מכן מתפלל בעבודה ב'[[חדר שני]]' של בית הכנסת.
שימש כ[[בעל תפילה]] וכ[[משפיע]] בבית כנסת "סוכת שלום" שעל שם [[אדמו"ר הרש"ב]] ברמת גן. מדי שבת בשבתו היה טובל ב[[מקווה]], דבר שלא היה מקובל כל כך בין אנ"ש שם, לומד שעות ארוכות חסידות ולאחר מכן מתפלל בעבודה ב'[[חדר שני]]' של בית הכנסת.


ילדיו מספרים שמדי שבת היה חוזר לביתו לעשות [[קידוש]] רק לפני השעה ארבע בצהריים, זאת בעקבות עבודתו בתפילה.
ילדיו מספרים שמדי שבת היה חוזר לביתו לעשות [[קידוש]] רק לפני השעה ארבע בצהריים, זאת בעקבות עבודתו בתפילה.


ר' אהרון היה הרוח החיה בבית הכנסת. ב[[ימים הנוראים]] היה עובר לפני התיבה מדי שנה בשנה בקטע "המלך" והיה עושה זאת באופן מיוחד מאוד.
ר' אהרון היה הרוח החיה בבית הכנסת. ב[[ימים הנוראים]] היה עובר לפני התיבה מדי שנה בשנה בקטע "המלך" והיה עושה זאת באופן מיוחד מאוד.
מאחר שמשפחתו לא הייתה גרה בקירוב מקום ל[[תלמוד תורה]] חב"די, למרות הכל הוא התעקש שילמדו דוקא בחיידר חב"ד אף שאז זה היה כרוך במסירות נפש לנסוע בכל יום לתל אביב עם אוטובוסים.
רעייתו מרת בתיה הייתה מחזירה את הילדים, עוזרת לו ותומכת בו ככל האפשר.


[[הרבי]] אמר פעם לאחד מהמתפללים בבית כנסת חב"ד ברמת גן, שהגיע ל'[[יחידות]]': "האם הקהל יודע להעריך את ר' אהרן אופן?"...
[[הרבי]] אמר פעם לאחד מהמתפללים בבית כנסת חב"ד ברמת גן, שהגיע ל'[[יחידות]]': "האם הקהל יודע להעריך את ר' אהרן אופן?"...
משתמש אלמוני

תפריט ניווט