1,623
עריכות
דעת עליון ודעת תחתון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←בנפש) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==בנפש== | ==בנפש== | ||
בכללות עניין ה"דעת" (דיעה) הוא התקשרות (כמו שכתוב והאדם '''ידע''' את חוה אשתו), וכח ההתקשרות של הנפש כלול משתי בחינות: האופן הנמוך יותר הוא שהאדם מקשר את מה שהבין לעצמו (מה "אומרת לו" ההשכלה שלמד והבין), והיינו - חיבור השכל לרגש. ואילו האופן הנעלה יותר הוא התקשרות השכל ברצון חזק למקור השכל להדבק בו ולהבין דבר שעדיין למעלה משכלו, והיינו - המשכת עצם הנפש בשכל (בחכמה ובינה){{הערה|מאמרים תקס"ט ביאור על מים רבים.}}. ובפרטיות יותר: | בכללות עניין ה"דעת" (דיעה) הוא התקשרות (כמו שכתוב והאדם '''ידע''' את חוה אשתו), וכח ההתקשרות של הנפש כלול משתי בחינות: האופן הנמוך יותר הוא שהאדם מקשר את מה שהבין לעצמו (מה "אומרת לו" ההשכלה שלמד והבין), והיינו - חיבור השכל לרגש. ואילו האופן הנעלה יותר הוא התקשרות השכל ברצון חזק למקור השכל להדבק בו ולהבין דבר שעדיין למעלה משכלו, והיינו - המשכת עצם הנפש בשכל (בחכמה ובינה){{הערה|שם=מאמרים תקס"ט|מאמרים תקס"ט ביאור על מים רבים.}}. ובפרטיות יותר: | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
ולכן 'מאירה' דעת עליון בדעת תחתון: לאחר שהתבונן האדם בגדלות ה' (בשעת התפילה וכיוצא בזה) עד שנולדה אצלו אהבת ה' (או כל מידה קדושה אחרת), הנה בתוך רגש זה מאירה עצם הנשמה{{הערה|אין פירוש 'הארה' זו שהאדם מרגיש בזה, אלא על דרך "נשמה שנתת בי כו' אתה נפחת בי ואתה משמרה בקרבי". דהגם שעצם הנשמה לא יכול להחיות את הגוף (כי הוא נעלה מכדי התלבשות בגוף גשמי), הנה הוא הוא השומר על הנשמה המחיה את הגוף שלא תצא ממנו.}}, ושומרת עליו שלא יפסק ושלא תהיה ממנו יניקה לחיצונים. | ולכן 'מאירה' דעת עליון בדעת תחתון: לאחר שהתבונן האדם בגדלות ה' (בשעת התפילה וכיוצא בזה) עד שנולדה אצלו אהבת ה' (או כל מידה קדושה אחרת), הנה בתוך רגש זה מאירה עצם הנשמה{{הערה|אין פירוש 'הארה' זו שהאדם מרגיש בזה, אלא על דרך "נשמה שנתת בי כו' אתה נפחת בי ואתה משמרה בקרבי". דהגם שעצם הנשמה לא יכול להחיות את הגוף (כי הוא נעלה מכדי התלבשות בגוף גשמי), הנה הוא הוא השומר על הנשמה המחיה את הגוף שלא תצא ממנו.}}, ושומרת עליו שלא יפסק ושלא תהיה ממנו יניקה לחיצונים. | ||
== | ==פעולתן== | ||
'''דעת עליון''' עניינו הוא 'התקשרות', ופעולתו לחבר את החכמה לבינה{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ח עמ' פב ואילך.}}. נקודת החכמה עצמה היא 'המצאה', ברק המבריק במוחו, מרחפת ובלתי מוגבלת - ולכן מצד עצמה אינה יכולה לבוא בהתיישבות. כח הדעת (שהאדם מקשר עצמו בנקודת ההשכלה) מגביל את נקודת החכמה, וע"י כך יכולה לבוא בהתיישבות בכלי הבינה. | '''דעת עליון''' עניינו הוא 'התקשרות', ופעולתו לחבר את החכמה לבינה{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ח עמ' פב ואילך.}}. נקודת החכמה עצמה היא 'המצאה', ברק המבריק במוחו, מרחפת ובלתי מוגבלת - ולכן מצד עצמה אינה יכולה לבוא בהתיישבות. כח הדעת (שהאדם מקשר עצמו בנקודת ההשכלה) מגביל את נקודת החכמה, וע"י כך יכולה לבוא בהתיישבות בכלי הבינה. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
ובזה תובן מחלוקת המקובלים שלפעמים הכתר נמנה במנין י"ס ולפעמים מונין הדעת במנין. היינו כי כשמונים את חיצוניות הספירות אז מונים את הכתר (והיינו '''חיצוניות''' הכתר, שהוא דעת עליון), ודעת תחתון אין מונים{{הערה|כי הוא הרי מתלבש ומתפשט במידות, היינו – שהוא אור '''פנימי'''.}}, וכשמונים את פנימיות המידות אז מונים את הדעת התחתון (שהוא פנימי) – ולא את הכתר{{הערה|שהוא 'דעת עליון' – '''חיצוניות''' הכתר.}}. | ובזה תובן מחלוקת המקובלים שלפעמים הכתר נמנה במנין י"ס ולפעמים מונין הדעת במנין. היינו כי כשמונים את חיצוניות הספירות אז מונים את הכתר (והיינו '''חיצוניות''' הכתר, שהוא דעת עליון), ודעת תחתון אין מונים{{הערה|כי הוא הרי מתלבש ומתפשט במידות, היינו – שהוא אור '''פנימי'''.}}, וכשמונים את פנימיות המידות אז מונים את הדעת התחתון (שהוא פנימי) – ולא את הכתר{{הערה|שהוא 'דעת עליון' – '''חיצוניות''' הכתר.}}. | ||
==ציור הספירות תלוי בדעת עליון ותחתון== | |||
לעיתים מציירים את הספירות בהשתלשלות זו תחת זו, ולעיתים בשלושה קוים. שני ציורים אלו הם שני אופנים בהתגלות הספירות, ותלוים בדעת המולידה אותם. | |||
דעת תחתון נמצא בין השכל והמידות והוא המוליד את המידות{{הערה|ליתר דיוק הוא ממשיך את פנימיות השכל בפנימיות המידות. כי עצם התהוות המידות הוא מהבינה ולא מהדעת, וכפשוט).}}, ולכן כשמדברים על "סדר השתלשלות" (שהמוחין מולידים את מידות, והמידות את המחשבה דיבור ומעשה) מצויירות הספירות זו תחת זו. | |||
אבל דעת עליון הוא המקשר את חכמה ובינה אל עצם הנפש ומחבר ביניהן, ולכן מציירים אותו לא מתחתם אלא ביניהן ולמעלה (שהרי שתיהן מקבלות ממנו). ומאחר שדעת זו ממשיכה את עצם הנפש היא פועלת שגם המידות לא יהיו מוגבלות (לפי השכל שהולידן) אלא בלתי מוגבלות: אהבה רבה ויראה עילאה. ומכיון שמידות אלו הן בלתי מוגבלות לכן הן מצויירות בשני קוים (ולא זו תחת זו): גבורה והוד תחת הבינה, חסד ונצח תחת החסד{{הערה|שם=מאמרים תקס"ט}}. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||