485
עריכות
מורח ודאין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ההסבר בפנימיות
| שורה 16: | שורה 16: | ||
כיצד יוכל משיח לדון על פי הריח, בה בשעה שעל פי דין התורה (שהיא נצחית, ולא תשתנה לעולמים) צריכים עדים כדי לדון מישהו שהוא חייב? | כיצד יוכל משיח לדון על פי הריח, בה בשעה שעל פי דין התורה (שהיא נצחית, ולא תשתנה לעולמים) צריכים עדים כדי לדון מישהו שהוא חייב? | ||
יש אומרים כי מסיבה זו הרגו<ref>הרבי מבאר שלפי כל הראשונים הגוים הרגו את בן כוזיבא, רק שהחכמים פסקו שחייב מיתה כי יש לו דין רודף. כבפנים.</ref> את [[בר כוזיבא]], מכיון שלא היה לו הסימן של "מורח | יש אומרים כי מסיבה זו הרגו<ref>הרבי מבאר שלפי כל הראשונים הגוים הרגו את בן כוזיבא, רק שהחכמים פסקו שחייב מיתה כי יש לו דין רודף. כבפנים.</ref> את [[בר כוזיבא]], מכיון שלא היה לו הסימן של "מורח ודאין" התברר שאינו [[מלך המשיח]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]}}. אז יש לו דין של רודף{{הערה|1=רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.}}, מכיון שהוא מסכן את בני ישראל במלחמתו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ"ז]}}. | ||
לפי שיטת [[יוסף רוזין|הרוגוצו'בר]] אין חוש זה מדין סנהדרין שפוסקים מדין אומדנא, שהרי בר כוזיבא היה נ"ב שנים לאחר ה[[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]], ולא היו אז סנהדרין, ולכן מוכרח שהוא מדין [[מלך]]. | לפי שיטת [[יוסף רוזין|הרוגוצו'בר]] אין חוש זה מדין סנהדרין שפוסקים מדין אומדנא, שהרי בר כוזיבא היה נ"ב שנים לאחר ה[[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]], ולא היו אז סנהדרין, ולכן מוכרח שהוא מדין [[מלך]]. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==ההסבר בפנימיות== | ==ההסבר בפנימיות== | ||
{{בעבודה מתמשכת}}חוש הריח הינו החוש הכי רוחני ועדין בין חושי האדם כמו שאמרו חז"ל{{הערה|ברכות מג, ב.}} "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח" חוש הריח מאוחד עם הנשמה וגורם עונג לעצם הנפש. כמו שרואים שאחד האפשרויות להעיר אדם מעלפונו הוא באמצעות [[ריח]] חריף או חזק מאד, כי הריח מגיע לנשמה בעצמה. | |||
חוש הריח הינו החוש הכי רוחני ועדין בין חושי האדם כמו שאמרו חז"ל{{הערה|ברכות מג, ב.}} "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח" חוש הריח מאוחד עם הנשמה וגורם עונג לעצם הנפש. כמו שרואים שאחד האפשרויות להעיר אדם מעלפונו הוא באמצעות [[ריח]] חריף או חזק מאד, כי הריח מגיע לנשמה בעצמה. | |||
זהו המיוחדות של חוש הריח, ביכולתו לגעת בשורשם של הדברים בעצם הדבר לכן עתיד מלך המשיח לדון דווקא באמצעות הריח כי הוא קשור עם שורש האדם ודווקא באמצעותו יוכל המשיח לדעת את האמת של הנשפט לפניו. | זהו המיוחדות של חוש הריח, ביכולתו לגעת בשורשם של הדברים בעצם הדבר לכן עתיד מלך המשיח לדון דווקא באמצעות הריח כי הוא קשור עם שורש האדם ודווקא באמצעותו יוכל המשיח לדעת את האמת של הנשפט לפניו. | ||
[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] אומר<ref>שיחת שמח"ת תר"ץ סל"ט ואילך. סמ"ו (לקו"ד ח"ב שיז, א ואילך. שכב, ב. ספר השיחות תר"ץ ע' 117 ואילך. ע' 123).</ref> שהמשפט של משיח יהיה בזה שידע את הסיבות שהביאו אתו למצב שהוא נמצא בו, ועל דרך שאמרו [[חכמינו זכרונם לברכה|רז"ל]]<ref>אבות ב, ד.</ref> "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", מפני שהאדם עצמו יודע ומכיר את הסיבות שהביאו אותו למצב בו הוא נמצא, וככה צריך להיות גם במשפט ששופטים מישהו אחר, שצריך לדעת את הסיבות שהביאוהו למצב זה, לדעת שבעצם הוא טוב, והסיבה היחידה שנמצא במצב בלתי רצוי הוא רק מחמת סיבות צדדיות<ref>ד"ה והניף ידו תשי"א.</ref>. | |||
== אפילו לבקש לא שייך לכל אחד == | |||
ב[[פתיחת הארון]] ב[[שלש רגלים]] מבקשים "ויתקיים בנו מקרא שכתוב<ref>ישעי' יא, ב.</ref> "ונחה '''עליו''' רוח ה' . ."", שזה מדבר על מלך המשיח. אבל כל אחד, אפילו יהודי הכי פשוט מבקש את זה, כי לכל יהודי יש לו ניצוץ משיח, והוא צריך לגלות את זה לפועל, ולכן מבקשים שיתקיים בנו את מה שנאמר אודות המידות של משיח. | |||
אבל הפסוק של משיח המדבר אודות המשפט של משיח באופן של מורח ודאין - "'''והריחו''' ביראת ה'", אין אנו מבקשים, כי זה לא שייך לכל אחד, כי כדי להיות שופט יש ללמוד ידין ידין, אז אי אפשר לכלול אותו בנוסח התפילה ששוה לכל נפש<ref>[[אחרון של פסח]] תשמ"ג, התוועדויות ע' 1317.</ref>. | |||
== בעבודתינו עתה להביא פרט זה בגאולה == | == בעבודתינו עתה להביא פרט זה בגאולה == | ||