לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

==גלותו==

בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

==[[הסתלקות]]ו==

{{ערך מורחב|אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון}}

למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.

לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.

על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.

===שיפוץ הציון===

במשך כל השנים, מאז הסתלקות הרב לוי יצחק, התעניין הרבי רבות אודות ציונו של אביו, ודאג לשימור המקום וקדושתו. במהלך השנים אף שלח הרבי כספים לשימור המקום והוראות מדוייקות לשיפוץ וחידוש{{הערה|ר' [[אברהם רייניץ]],  [[שבועון בית משיח]] 472 עמוד 27}}.   

בשנת [[תשל"ב]], לאחר שהרב [[מרדכי גורליק]] מסר לרבי ב[[יחידות]] תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי]. הסיפור שלי גליון 425.}}.

"אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסיה ופעלו איתם, והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים. ושלא נצטרך להגיע לזה - על ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]], 472 עמוד 27}}.  

בשנים האחרונות שיפצו השלוחים בעיר את הציון והגישה אליו ונתנו לו מראה מחודש כיאה למקום קדוש זה. ואל הציון נוהרים רבים ביום ההילולא [[כ' מנחם אב]]. כיום שלוחי הרבי בעיר מאוגדים תחת חב"ד ליובאוויטש בקזחסטן והקהילה היהודית הגדולה מנוהלת על ידי רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]]. לא הרחק מבית החיים, מקום קבורתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], עומד המרכז היהודי לקזחסטן הנקרא בשם "[[בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן]]" ובתוכו [[בית הכנסת]] "לוי יצחק" על-שם אביו של [[הרבי]].

==תמונתו==

===התמונה הראשונה===

כשהוציאו בשנת [[תש"ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "[[ליקוטי לוי יצחק]]" על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז"ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.}}. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.