לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

|מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)

|תאריך פטירה=[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]]

|מקום פעילות=[[אוקראינה]], [[ברית המועצות]]

|תפקידים נוספים=

|חיבוריו=[[ליקוטי לוי יצחק]], [[תורת לוי יצחק]], פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה

|השתייכות=

[[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' (מכונה גם '''ר' לויק'''; [[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]] (1878) – [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944)) אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] בגלות.

==צעירותו==

אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]].

==גלותו==

בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לצ'יאלי.

==[[הסתלקות]]ו==

למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.

לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.

על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.

==האוהל==

"אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסיה ופעלו איתם, והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים. ושלא נצטרך להגיע לזה - על ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]], 472 עמוד 27}}.  

===הנצחתו===

*קרן הצדקה שהקים הרבי על שמו ומסייעת ותומכת בחינוך יהודי כשר - "[[קרן לוי יצחק]]"

*[[ירחי כלה]] - כינוס תורני שנתי לזכרו של רבי לוי יצחק המתקיים מידי שנה בקיץ בשטחו של [[קעמפ גן ישראל|מחנה גן ישראל]] בארה"ב

==תמונתו==

===התמונה הראשונה===

כשהוציאו בשנת [[תש"ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "[[ליקוטי לוי יצחק]]" על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז"ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.}}. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.