מעשינו ועבודתינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מעשינו ועבודתינו''' הוא מטבע לשון שטבע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא פרק ל"ז]], שכולל את כללות עבודת השם במשך זמן ה[[גלות]] המביאה את הגאולה. | == מקור הלשון "מעשינו ועבודתינו" == | ||
'''מעשינו ועבודתינו''' הוא מטבע לשון שטבע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא פרק ל"ז]], שכולל את כללות עבודת השם במשך זמן ה[[גלות]] המביאה את הגאולה. בלשונו הק' "תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות". | |||
רבותינו נשיאינו השתמשו רבות במטבע לשון זו, והיא מופיעה בריבוי מיוחד בשיחותיו ומאמריו של [[הרבי]]. | רבותינו נשיאינו השתמשו רבות במטבע לשון זו, והיא מופיעה בריבוי מיוחד בשיחותיו ומאמריו של [[הרבי]]. | ||
== מהות מעשינו ועבודתינו == | |||
כל הדברים הנפלאים שהקב"ה יעשה בזמן הגאולה, אין הם תשלום שכר עבור העבודה שלנו בלבד, אלא הם בעצם תוצאה ממה שאנו פועלים עכשיו, ע"י המעשים שלנו והעבודה שלנו בתורה ומצוות בזמן של הגלות. | |||
==כפל הלשון מעשינו ועבודתינו== | משל לזה הוא מזריעה בארץ, שכתוצאה מכך יש את הצמיחה, המצוות הם כמו הזריעה, והצמיחה הם הגילויים לעתיד לבא<ref>לקו"ש חכ"ב ע' 76 (מצוות משל לזריעה - תו"א ד"ה הבאים ישרש יעקב). ועוד.</ref>. | ||
לשון אדמו"ר הזקן היא: "והנה תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים . . תלוי במעשינו ועבודתינו{{הערה|בגוף התניא מופיע 'עבודתנו' בלי יו"ד, אך הרבי מעיר בלקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 352 הערה 40 שיש לגרוס עם יו"ד. וכן נדפס בתניא מהדורה קמא.}}". כלומר שהוא מדייק בכפל הלשון{{הערה|והרבי מעיר בספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 197 הערה 69 שגם הרמב"ם בהלכות תשובה פרק י' משתמש בשתי הלשונות 'מעשה' ו'עבודה'.}} ומחלק את הגאולה ל-2 פרטים ('ימות המשיח' ו'תחיית המתים'), וכנגד זה 2 פרטים בעבודת השם שמביאה לגילויים אלו ('מעשינו' ו'עבודתינו'){{הערה|לקוטי לוי יצחק על התניא, עמוד טו.}}{{הערה|אך לאחר תקופה זו של תחיית המתים, יגיע הזמן של 'האלף השביעי' שאינו תלוי כלל במעשינו ועבודתינו אלא הוא גילוי בדרך מתנה מלמעלה שלא בערך לעבודת התחתונים. ראו תניא עם פירוש חסידות מבוארת חלק א' עמוד קמה ואילך.}}, וכמו שממשיך אדמו"ר הזקן מייד לאחר מכן, שכל גילוי הוא מעין הפעולה עצמה ("כי הגורם שכר מצווה היא המצווה בעצמה"). | |||
יותר מכך, בעצם בעשיית המצוות אנו כבר ממשיכים כאן ע"י המצוה גילוי אור אין סוף ב"ה, יוצא איפה כי המצוה עצמה היא המהות של הגילויים דלעתיד לבא (ימות המשיח ותחיית המתים) גילוי אור אין סוף ב"ה בעולם הזה הגשמי<ref>תניא ריש פל"ז. שיחת ש"פ תצא תנש"א.</ref>. | |||
אך אין אנו רואים את זה בגלוי, כי עכשיו על ידי עשיית המצוות מוסיפים אורות באצילות, ומבאר אדמו"ר מהר"ש<ref>בד"ה פזר נתן תרמ"ב. ועיין הגהה שני' בתניא פ"מ. ד"ה ארדה נא, תרנ"ח [סה"מ תרנ"ח ע' לג].</ref> שאורות אלו באצי' הם שם כמונחים בקופסא, כי אינם בשביל אצי', כי אם לצורך עולם התחתון ואינם מתגלים באצי'. ונראה את מה שפעלנו רק לעתיד לבא. | |||
זה נכון לגבי כל פרט מהייעודים לעתיד לבא, כל אחד מהם בפרטיות, הם מדה כנגד מדה, ממה שאנו עושים<ref>ליל ב' דחה"פ תשכ"ט, תורת מנחם ע' 68. ש"פ שופטים תנש"א.</ref>. | |||
== האפשר להשוות? == | |||
לכאורה אינו מובן: איך יתכן שהתורה תפלה ודיבור בזמן הזה יפעלו הענין דביאת המשיח – הרי אז יהיו כל הענינים דתורה תפלה ודיבור באופן נעלה יותר באין ערוך?! | |||
=== ביאור א === | |||
אע"פ שהתורה ותפלה ודיבור שבזמן הזה אינם בערך לגבי ענינים אלו כפי שיהיו בימות המשיח, הנה על ידם פועלים ביאת המשיח. | |||
וע"ד המבואר בענין "בכל מאדך", "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך", שכיון ש"מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה", הנה עי"ז ממשיכים את ה"מאד" של הקב"ה: | |||
לכאורה אינו מובן: ה"מאד" של הקב"ה הוא מאד האמיתי, למעלה מכל מדידה והגבלה, ואילו "בכל מאד'''ך'''" הוא רק מאד '''שלך''', היינו, שזהו למעלה מהמדה '''שהוא''' רגיל בה, אבל לגבי מי שגדול הימנו, הרי זה עדיין במדידה והגבלה, ולא באופן של "מאד", ועאכו"כ שלגבי הקב"ה אין זה נחשב ל"מאד", וא"כ, איך יתכן שע"י "בכל מאדך" יומשך ה"מאד" האמיתי שלמעלה?! | |||
והביאור בזה – שזהו חסד עליון של הקב"ה, שאע"פ שה"מאד" שלו הוא בלי גבול אמיתי, ואילו ה"מאד" של האדם הוא במדידה והגבלה, מ"מ, יומשך ה"מאד" של הקב"ה ע"י עבודת האדם "בכל מאדך". | |||
=== ביאור ב === | |||
אע"פ הקב"ה נותן את כל הענינים מלמעלה, מ"מ, רצונו שתהי' גם איזו פעולה מצד האדם. | |||
וכפי שמצינו במדרש בנוגע לר' חנינא בן דוסא, שרצה לעלות לרגל לירושלים ולהביא איזה דבר (שהרי העלי' לרגל צריכה להיות באופן ש"לא יראו פני ריקם"), אבל כיון שהי' עני, לא הי' לו מה להביא, "מה עשה, יצא למדברה של עירו, וראה שם אבן אחת כו'" (וזכה בה באיזה אופן שיהי'), אבל לא הי' בכחו "להעלותה לירושלים", וגם לא הי' לו מעות "לשכור לו פועלים" שיהיו "מעלין .. אבן זו לירושלים", "זימן לו הקב"ה חמשה מלאכים בדמות בני אדם, אמר להם, אתם מעלין לי אבן זו, אמרו לו .. אנו מעלין לך אבנך לירושלים, ובלבד שתתן ידך ואצבעך עמנו, נתן ידו ואצבעו עמהם ונמצאו עומדים בירושלים". | |||
והענין בזה – דלכאורה, ממה נפשך: אם הם היו יכולים להעלות את האבן, למה הוצרכו שיתן ידו ואצבעו עמהם; ואם הם לא היו יכולים להעלות את האבן, מהי התועלת בכך שיתן ידו ואצבעו עמהם?! – כי, גם כשאין אפשרות שיהי' הקרבן לגמרי שלו, עליו לכל-הפחות לסייע בנתינת ידו ואצבעו. | |||
וכן הוא בכל עניני האדם, שהן אמת ש"הקב"ה עוזרו", וכל מה שיעשה האדם הרי זה "מעט" לגבי הסיוע של הקב"ה, היינו, בערך גודל הענין שנעשה מלמעלה, אבל אעפ"כ, דורשים ממנו לעשות את שלו, ואז "הקב"ה עוזרו". | |||
ועד"ז בנוגע לביאת המשיח, שתהי' ע"י מעשינו ועבודתנו דוקא, שכן, אע"פ שעבודה זו אינה בערך כלל לגבי המעמד ומצב דלעתיד לבוא [כמובן מזה שאע"פ ש"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", וכפי שמבאר רבינו הזקן שכל העולם אינו מספיק אפילו בשביל שכר של מצוה אחת, הנה לעת"ל יוכל להיות שכר מצוה בעולם, כיון שהעולם יתעלה למעמד ומצב נעלה יותר אפילו מכמו שהי' אצל אדה"ר "בגן עדן מקדם", קודם החטא (שהרי אם העלי' דלעת"ל תהי' רק כמו שהי' קודם החטא, נמצא, שלא ניתוסף מאומה ע"י הירידה)], מ"מ, כדי לבוא למעמד ומצב דלעת"ל יש צורך בעבודה זו דוקא<ref>אחש"פ תשכ"ט, תורת מנחם ע' 129 ואילך. '''וש"נ'''.</ref>. | |||
== דווקא ע"י מעשינו == | |||
ע"י שהגאולה הוא ע"י מעשינו ועבודתינו, לא שייך שיהי' עוה"פ גלות ח"ו, כי אם זה רק מלמעלה, זה זה לא חדר לתחתון ושייך עוה"פ גלות ח"ו, דוקא כשזה מגיע ע"י עבודתינו זה יתקיים<ref>התוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 116.</ref>. | |||
==דיוקי לשונות== | |||
=== כפל הלשון "מעשינו ועבודתינו" === | |||
בדיוק כפל הלשון והמשמעות שלו, נאמרו ביאורים שונים:לשון אדמו"ר הזקן היא: "והנה תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים . . תלוי במעשינו ועבודתינו{{הערה|בגוף התניא מופיע 'עבודתנו' בלי יו"ד, אך הרבי מעיר בלקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 352 הערה 40 שיש לגרוס עם יו"ד. וכן נדפס בתניא מהדורה קמא.}}". כלומר שהוא מדייק בכפל הלשון{{הערה|והרבי מעיר בספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 197 הערה 69 שגם הרמב"ם בהלכות תשובה פרק י' משתמש בשתי הלשונות 'מעשה' ו'עבודה'.}} ומחלק את הגאולה ל-2 פרטים ('ימות המשיח' ו'תחיית המתים'), וכנגד זה 2 פרטים בעבודת השם שמביאה לגילויים אלו ('מעשינו' ו'עבודתינו'){{הערה|לקוטי לוי יצחק על התניא, עמוד טו.}}{{הערה|אך לאחר תקופה זו של תחיית המתים, יגיע הזמן של 'האלף השביעי' שאינו תלוי כלל במעשינו ועבודתינו אלא הוא גילוי בדרך מתנה מלמעלה שלא בערך לעבודת התחתונים. ראו תניא עם פירוש חסידות מבוארת חלק א' עמוד קמה ואילך.}}, וכמו שממשיך אדמו"ר הזקן מייד לאחר מכן, שכל גילוי הוא מעין הפעולה עצמה ("כי הגורם שכר מצווה היא המצווה בעצמה"). | |||
משמעות הדברים היא, ש'מעשינו' מביאים את ימות המשיח{{הערה|על פי המבואר באגרת הקודש י"ב, 'והיה '''מעשה''' הצדקה שלום'.}}, ו'עבודתינו' מביאים את תחיית המתים{{הערה|בחילוק בין 'ימות המשיח' ו'תחיית המתים' ראו תניא עם פירוש חסידות מבוארת חלק ו' עמוד קכו.}}, ותוכן הדברים בעבודת השם, ש'מעשה' הוא מה שאדם עובד את השם על פי טבעו, וזה מביא את העניין של ימות המשיח, שהוא טבע מוכרח בבריאת העולם{{הערה|כמו שכתוב 'קץ שם לחושך', כלומר שכבר מלכתחילה כשקב"ה ברא את העולם, הוא שם 'קץ' וגבול לחושך הגלות.}}, ואילו 'עבודתינו' מורה על האופן בו אדם עובד את ה' למעלה מטבעו ורגילותו{{הערה|כהמשך הפסוק המבואר באגרת הקודש י"ב, 'ועבודת הצדקה השקטע ובטח עד עולם'.}}, שעבודה זו פועלת ומביאה לתחיית המתים, שהיא היפך טבע העולם{{הערה|1=[biurim.co.il/wp-content/uploads/2022/09/%D7%95%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F.pdf מאמר ד"ה 'והיה עקב תשמעון' פרשת עקב תשכ"ז סעיף ג'].}}. | משמעות הדברים היא, ש'מעשינו' מביאים את ימות המשיח{{הערה|על פי המבואר באגרת הקודש י"ב, 'והיה '''מעשה''' הצדקה שלום'.}}, ו'עבודתינו' מביאים את תחיית המתים{{הערה|בחילוק בין 'ימות המשיח' ו'תחיית המתים' ראו תניא עם פירוש חסידות מבוארת חלק ו' עמוד קכו.}}, ותוכן הדברים בעבודת השם, ש'מעשה' הוא מה שאדם עובד את השם על פי טבעו, וזה מביא את העניין של ימות המשיח, שהוא טבע מוכרח בבריאת העולם{{הערה|כמו שכתוב 'קץ שם לחושך', כלומר שכבר מלכתחילה כשקב"ה ברא את העולם, הוא שם 'קץ' וגבול לחושך הגלות.}}, ואילו 'עבודתינו' מורה על האופן בו אדם עובד את ה' למעלה מטבעו ורגילותו{{הערה|כהמשך הפסוק המבואר באגרת הקודש י"ב, 'ועבודת הצדקה השקטע ובטח עד עולם'.}}, שעבודה זו פועלת ומביאה לתחיית המתים, שהיא היפך טבע העולם{{הערה|1=[biurim.co.il/wp-content/uploads/2022/09/%D7%95%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F.pdf מאמר ד"ה 'והיה עקב תשמעון' פרשת עקב תשכ"ז סעיף ג'].}}. | ||
| שורה 14: | שורה 52: | ||
באופן נוסף מבואר{{הערה|בדומה ללשון האריז"ל בטעמי המצוות פרשת בהר שימות המשיח תלוי' ב"תפלתינו ומעשינו בעולם הזה". וראו המבואר בשיחות קודש ה'תש"מ חלק ג' עמוד 747.}} בפי חסידים ש'מעשינו' פירושו קיום המצוות, שאדם פועל עם העולם שמחוץ אליו, ואילו 'עבודתינו' פירושו עבודת התפילה, עבודת האדם עם עצמו{{הערה|מפי ר' שלמה חיים קסלמן, נעתק בתניא עם פירוש 'בנתיבי הביאור' חלק ד' עמוד 124.}}. | באופן נוסף מבואר{{הערה|בדומה ללשון האריז"ל בטעמי המצוות פרשת בהר שימות המשיח תלוי' ב"תפלתינו ומעשינו בעולם הזה". וראו המבואר בשיחות קודש ה'תש"מ חלק ג' עמוד 747.}} בפי חסידים ש'מעשינו' פירושו קיום המצוות, שאדם פועל עם העולם שמחוץ אליו, ואילו 'עבודתינו' פירושו עבודת התפילה, עבודת האדם עם עצמו{{הערה|מפי ר' שלמה חיים קסלמן, נעתק בתניא עם פירוש 'בנתיבי הביאור' חלק ד' עמוד 124.}}. | ||
===העבודה בגלות והמצב בדורנו | ===דיוק הלשון "משך זמן הגלות"=== | ||
הגאולה מגיע דוקא ע"י העבודה בגלות, כי גילוי המס"נ הוא דוקא בזמן הגלות, וזה מורה איך ששורש ההעלם בשביל הגילוי<ref>ד"ה ונחה תשכ"ה, סה"מ מלוקט ח"ב. לקו"ש חי"ז ע' 95.</ref>. | |||
== העבודה בגלות והמצב בדורנו == | |||
אדמו"ר הצמח צדק מקשר את כללות העבודה בגלות עם מאמר חז"ל אודות ההבדל בין זיווג ראשון ו[[זיווג שני]], שזיווג ראשון נקבע מלמעלה עוד לפני יצירת הולד, ואילו זיווג שני הוא על פי מעשיו של האדם, ועל פי זה, כל זמן הגלות, ואפילו בזמן בית המקדש - הוא זיווג שני, והכל תלוי לפי מעשינו ועבודתינו, ודווקא השלימות של הזיווג שני הוא "יום שמחת ליבו", שלימות השמחה של הקב"ה עוד יותר מאשר בזיווג ראשון{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58825&pgnum=75 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק דא"ח צמח צדק ערך זיווג עמוד סט].}}. | אדמו"ר הצמח צדק מקשר את כללות העבודה בגלות עם מאמר חז"ל אודות ההבדל בין זיווג ראשון ו[[זיווג שני]], שזיווג ראשון נקבע מלמעלה עוד לפני יצירת הולד, ואילו זיווג שני הוא על פי מעשיו של האדם, ועל פי זה, כל זמן הגלות, ואפילו בזמן בית המקדש - הוא זיווג שני, והכל תלוי לפי מעשינו ועבודתינו, ודווקא השלימות של הזיווג שני הוא "יום שמחת ליבו", שלימות השמחה של הקב"ה עוד יותר מאשר בזיווג ראשון{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58825&pgnum=75 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק דא"ח צמח צדק ערך זיווג עמוד סט].}}. | ||