11,693
עריכות
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה עורך מזמן לזמן נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: [[באייעוו]] (לחתונה), [[ראהאטשוב]], [[דובראוונא]], סמיליאן וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=דובראוונא תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה עורך מזמן לזמן נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: [[באייעוו]] (לחתונה), [[ראהאטשוב]], [[דובראוונא]], סמיליאן וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=דובראוונא תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}. | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תער"ב]] החל לכהן ברבנות בעיירה הרב [[יחזקאל אברמסקי]], בהשתדלותו של אדמו"ר הרש"ב. | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תער"ב]] החל לכהן ברבנות בעיירה הרב [[יחזקאל אברמסקי]], בהשתדלותו של אדמו"ר הרש"ב. באותה תקופה הקהילה היהודית בעיירה מנתה כ-1,700 נפש. בין השנים תרע"ה-תרפ"ג כיהן בעיירה ברבנות הרב יוסף אליהו הנקין. | ||
בין מלחמות העולם הצטמצמה הקהילה היהודית בעיירה לכ-900 נפש. בחודש תמוז [[תש"א]] נכבשה העיירה בידי הצבא הגרמני שהטיל גזירות שונות על היהודים ובהמשך ריכז קרוב ל-800 יהודי העיירה והפליטים היהודים שהגיעו אליה בגטו מוקף גדר תיל, בו מתו רבים מהם מרעב ומקור, תוך הוצאה להורג של יהודים שנמצאו לא כשירים לעבודה. בחול המועד פסח, ח"י ניסן [[תש"ב]] (5 באפריל 1942) רצחו גרמנים ושוטרים מקומיים כ-560 יהודים שנותרו בגטו בסמוך לעיירה. ה' יקום דמם. | |||
==חסידי חב"ד בעיירה== | ==חסידי חב"ד בעיירה== |
עריכות