10,852
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]] | ||
הרב '''אליהו חיים קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי". | הרב '''אליהו חיים קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה {{ה|כותל המערבי}}]] | ||
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה. | הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה. | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים קרליבך]] | ||
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}. | בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}. | ||