אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של 166.198.25.67 (שיחה) לעריכה האחרונה של 37.60.47.77)
תגית: שחזור
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 15: שורה 15:
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
}}
הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י ובתפקידו זה היו לו חיכוכים לא פעם עם חב"ד ובדרך כלל נמנע מלהזכיר את אדמו"רי חב"ד בספריו ומצד שני היו מקרים של שיתוף פעולה בינו לחסידי חב"ד.  
הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י. בתפקידו זה היו לו חיכוכים לא פעם עם חב"ד ובדרך כלל נמנע מלהזכיר את אדמו"רי חב"ד בספריו, עם זאת היו מקרים של שיתוף פעולה בינו לחסידי חב"ד.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 28: שורה 28:


==קשריו עם חב"ד ==
==קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב"ד, מלבד הרב יעקב לנדא כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש.  
החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב"ד, מלבד הרב יעקב לנדא כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש.  


שורה 60: שורה 60:
[[הרבי]] עודד את הרב חנזין במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב"ד.{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז}}
[[הרבי]] עודד את הרב חנזין במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב"ד.{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז}}
===יחס מהרבי===
===יחס מהרבי===
ב[[י' אדר שני]] תשי"ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.
ב[[י' אדר שני]] תשי"ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}} ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי  כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] סמוך לפרק על האדמו"ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך {{הערה| ראה "יחידי סגולה" מהדורה שלישית שיצאה לאור בשנת [[תש"כ]].}}.
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}} ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי  כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] סמוך לפרק על האדמו"ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך {{הערה| ראה "יחידי סגולה" מהדורה שלישית שיצאה לאור בשנת [[תש"כ]].}}.


שורה 76: שורה 76:


=== מחלוקת השיעורים ===
=== מחלוקת השיעורים ===
[[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה"חזון איש"]]
[[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה"חזון איש"]]
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.


משתמש אלמוני

תפריט ניווט