33,627
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}}[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]][[קובץ:בית כנסת קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה בקישינב]] | {{לעריכה|חוסר ניסוח ועריכה מינימאליים}}[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]][[קובץ:בית כנסת קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה בקישינב]] | ||
'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב"ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]]. | '''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב"ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]]. | ||
שורה 88: | שורה 88: | ||
ביום י"ג באלול תרנ"ז התקיימה בליובאוויטש חתונת בתו, הרבנית נחמה דינה, עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרה"ק ר' אברהם היה לומד ומתענג ממאמרי החסידות של חתנו, אדמו"ר הריי"צ. באחד המכתבים לבתו הוא כותב: ...מאישך חתני היקר הרה"ק שליט"א (אדמו"ר הריי"צ) קבלתי את החסידות של י"ב י"ג תמוז מאמריקה לנחת רוח גדול ב"ה. זהו כל נחת הרוח והתענוג שיש בעולם... הוא הסתלק ביום ב' מר-חשון שנת תרח"צ ומנוחתו כבוד בעיר קישינב שבמולדובה. | ביום י"ג באלול תרנ"ז התקיימה בליובאוויטש חתונת בתו, הרבנית נחמה דינה, עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרה"ק ר' אברהם היה לומד ומתענג ממאמרי החסידות של חתנו, אדמו"ר הריי"צ. באחד המכתבים לבתו הוא כותב: ...מאישך חתני היקר הרה"ק שליט"א (אדמו"ר הריי"צ) קבלתי את החסידות של י"ב י"ג תמוז מאמריקה לנחת רוח גדול ב"ה. זהו כל נחת הרוח והתענוג שיש בעולם... הוא הסתלק ביום ב' מר-חשון שנת תרח"צ ומנוחתו כבוד בעיר קישינב שבמולדובה. | ||
==פוגרום קישינב== | |||
'עַל הַשְּׁחִיטָה בְּעִיר הַהֲרֵגָה'. היסטוריית 'קישינעווער שחיטה' - 'פרעות קישינב'. | |||
פרעות [[קישינב]] פרצו בפסח תרמ"ג 1903 אז זו היתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב 1812 היום זו בירתה של רפובליקת מדינת [[מולדובה]]. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי פון פְּלֶבֶה. | |||
היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופצו כרוזים שבהם נכתב, כי הצאר מתיר לעשות שפטים ביהודים. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם. | |||
פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים | |||
המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זיעזע את דעת הקהל. | |||
מידי שנה נערך אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית ב[[קישינב]] בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב הראשי ל[[מולדובה]] | |||
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]] | [[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]] |