11,693
עריכות
רוגצ'וב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שחזור
אין תקציר עריכה |
(שחזור) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
העיר רוגצ'וב הייתה בשליטת ליטא ובהמשך בשליטת פולין ולבסוף היתה חלק מרוסיה הצארית והקומוניסטית. בין שתי מלחמות העולם מחצית מתושבי העיר היו יהודים, כ-6000 נפש. בעיר היו בתי כנסת "חדרים" תלמודי תורה ובתי ספר יהודיים. | העיר רוגצ'וב הייתה בשליטת ליטא ובהמשך בשליטת פולין ולבסוף היתה חלק מרוסיה הצארית והקומוניסטית. בין שתי מלחמות העולם מחצית מתושבי העיר היו יהודים, כ-6000 נפש. בעיר היו בתי כנסת "חדרים" תלמודי תורה ובתי ספר יהודיים. | ||
בעיר נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי [[יוסף רוזין]] שהיה הרב [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] פעל הרבי שחסיד חב"ד יהיה ראש העיר ברוגצ'וב, ר' [[אריה ב"ר גרשון]] שקיבל הוראה מפורשת מהרבי ללמוד את שפת המדינה ולשמש ברוגצ'וב כראש העיר. | ||
בשנת [[תק"ע]] יצא [[אדמו"ר הזקן]] למסע ארוך המכונה [[מסע ברדיצ'וב]]. בתחילתו הגיע לרוגצ'ובשם שהה בשבת פרשת יתרו כ"ב שבט ואמר את המאמר ד"ה "שישים המה מלכות". ביום ראשון כתב אדרת מיוחדת ובה כתב כמה כל אחד מאנשי רוגצ'וב צריך לתרום ל"עוברים ושבים", כשהכוונה היא לאורחים (יש המפרשים שהכוונה היא ליהודים שבאותה תקופה גורשו מהכפרים ואחד ממטרות מסע ברדיצ'וב היה איסוף תרומות עבור מגורשים אלו). | |||
בקיץ [[תקע"ב]] מהלך [[מלחמת נפוליאון]] שכידוע תמך אדמו"ר הזקן ברוסים, צרו הצרפתים על העיר וראש העיר החב"די הוביל מאמץבק גבורה מול הצרפתים. רק כאשר כלו כל הקיצין הוחלט על כניעתה של העיר ר' אריה ציווה לשרוף קודם לכן את כל התבואה ומצרכי המזון שלא יפלו בידי החיילים הצרפתים. כמו כן סייע לקבוצת קוזקים להסתתר במקום. משנכנסו החיילים הצרפתים לעיר העמידו לדין את ר' אריה על מעשיו. בתחילה דנו אותו למוות ביריה. יהודי רוגצ'וב אספו סכום כסף גדול מאוד כדי 'לקנות' חנינה אצל הגנרל הצרפתי עבור ר' אריה ומזכירו. לאחר כשבוע נסו הכוחות הצרפתיים מהעיר מפני חיילי הצאר שהתקרבו לאיזור. | |||
באגרת קודש של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, אגרת ט.}} הממוענת אל אנ"ש ברוגצ'וב, מבקש הרבי להשכין שלום בין פרנסי העיר ל[[שו"ב]] במקום בשם ר' שמריה. ועל אף חילוקי דעות מבאר באריכות את החשיבות בשלום הדדי. | |||
בעיר רוגצ'וב נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי [[יוסף רוזין]] שהיה הרב [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. | |||
בין ניגוני חב"ד שהשתמרו ונכתבו ב[[ספר הניגונים]] מופיע [[ניגון געגועים לר' חיים בער]] או ב[[אידיש]]: "ר' חיים בער'ס ראגעטשאווער׳ס וואלאך" בצלילי תנועות הניגון ניתן לשמוע את כיסופי הנפש השואפת להתרומם למצב רוחני מעולה יותר. | בין ניגוני חב"ד שהשתמרו ונכתבו ב[[ספר הניגונים]] מופיע [[ניגון געגועים לר' חיים בער]] או ב[[אידיש]]: "ר' חיים בער'ס ראגעטשאווער׳ס וואלאך" בצלילי תנועות הניגון ניתן לשמוע את כיסופי הנפש השואפת להתרומם למצב רוחני מעולה יותר. | ||
| שורה 21: | שורה 29: | ||
*ר' [[אברהם אליהו פלוטקין]] מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות ובהמשך ראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] | *ר' [[אברהם אליהו פלוטקין]] מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות ובהמשך ראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[שניאור ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/11iXz1Rd86fEelLQkewe_-zLp0iMNknmO/view?usp=drivesdk אדמו"ר הזקן ממנה ראש עירייה חב"די]''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 863 עמ' 52-56 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{עיירות ברוסיה הלבנה}} | {{עיירות ברוסיה הלבנה}} | ||