11,693
עריכות
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:יבשת אירופה באמצעות HotCat) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
בעיר נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי [[יוסף רוזין]] שהיה הרב [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. | בעיר נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי [[יוסף רוזין]] שהיה הרב [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. | ||
בין ניגוני חב"ד שהשתמרו ונכתבו ב[[ספר הניגונים]] מופיע [[ניגון געגועים לר' חיים בער]] או ב[[אידיש]]: "ר' חיים בער'ס ראגעטשאווער׳ס וואלאך" בצלילי תנועות הניגון ניתן לשמוע את כיסופי הנפש השואפת להתרומם למצב רוחני מעולה יותר. | |||
קודם הפלישה הגרמנית לברית המועצות הצליחו רבים מיהודי העיר להתפנות מזרחה, בזכות מסילת הרכבת שעברה בה, ורבים מהגברים היהודים בה גויסו לשורות הצבא האדום. | קודם הפלישה הגרמנית לברית המועצות הצליחו רבים מיהודי העיר להתפנות מזרחה, בזכות מסילת הרכבת שעברה בה, ורבים מהגברים היהודים בה גויסו לשורות הצבא האדום. | ||
ב[[ח' תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו ביססו את השליטה בה בי"ט תמוז. לאחר מכן, רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה. בחודש תשרי [[תש"ב]] הובאו לגטו שבעיר יהודים נוספים מגטאות ומיישובי הסביבה, ורכוש היהודים בעיר נשדד. בי"א חשוון תש"ב רצחו שוטרים גרמנים ובלארוסים את כל יושבי הגטו, בין 1,500 ל-2,700 איש. לאחר מכן, רצחו הגרמנים גם ילדים ממשפחות מעורבות בעיר, [[ה' יקום דמם]]. | ב[[ח' תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו ביססו את השליטה בה בי"ט תמוז. לאחר מכן, רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה. בחודש תשרי [[תש"ב]] הובאו לגטו שבעיר יהודים נוספים מגטאות ומיישובי הסביבה, ורכוש היהודים בעיר נשדד. בי"א חשוון תש"ב רצחו שוטרים גרמנים ובלארוסים את כל יושבי הגטו, בין 1,500 ל-2,700 איש. לאחר מכן, רצחו הגרמנים גם ילדים ממשפחות מעורבות בעיר, [[הי"ד|ה' יקום דמם]]. | ||
==חסידים ילדי העיר== | ==חסידים ילדי העיר== |
עריכות