11,693
עריכות
משחטת כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←היסטוריה: ניסוח
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (←היסטוריה: ניסוח) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בשנות היו"דים והכ"פים התנגד [[הרבי]] לקיום משחטה ב[[כפר חב"ד]]. את התנגדותו נימק הרבי הן מהפן הרוחני בו רמת הכשרות תרד עקב נסיונות, דיונים, ולחץ של אנשים, הן מהפן הבריאותי - זיהום האויר שעלול לפגוע (ח"ו) בתושבי הכפר, והן מנקודת הפרנסה, שאפילו אם המשחטה תקבל תקציבים הן ודאי יופנו על חשבון עניינים אחרים. הרבי גם אמר שאף אם חששות אלו אינם קיימים יש לוודא שבעלי המשחטה הם מאנ"ש כדי לשמור על עצמאות הכפר ולהמנע מ'צינור להשפעות' (לשון הרבי){{הערה|ממכתבים לועד כפר חב"ד, | |||
[https://chabadlibrary.org/books/1200900314 ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא], י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג)}}. | [https://chabadlibrary.org/books/1200900314 ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא], י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג)}}. | ||
בשנת [[תשל"ז]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בעקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר | בשנת [[תשל"ז]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בעקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר. תשובתו של הרבי לרב אשכנזי לא התפרסמה, אך ר' [[יוסף אשכנזי]] עורך הספר [[הרב אשכנזי (ספר)|הרב אשכנזי]] טוען בספרו{{הערה|בעמוד 408}} (בשם ר' דוב שייקביץ) שהתנגדותו של הרבי להקמת משחטה הינה רק לעסק סיטונאי ולא לעסק מצומצם המיועד רק לאנ"ש{{הערה|טענה זו ניתנת לפרשנויות שונות משום שבמכתבו הראשון של הרבי אכן מוזכרת טענה זו אך לאחריה ובמכתבים הבאים הרבי מביא טענות נוספות (מובאות בתחילת קטע זה), בנוסף הוא מביא את העובדה שבכפר התקיימו מאז ומתמיד שחיטות עופות לתושבים, המקור לטענה זו הינו עפ"י עדויות תושבים (שמם של התושבים אינו מופיע בהערות הספר)}}. | ||
בשנות המ"ם כתב ר' שלמה ליפשיץ שלושה פעמים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר{{הערה|כשבפעם השלישית לאחר שוועד הכפר התמהמה במתן האישורים כתב הרבי "'''מפורסם''' שזה שייך להרבנים ולהועד ואין מקום '''כלל''' שהועד ישאל..." (המילים המודגשות הן מילים שאותן הדגיש הרבי במענה), (ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה לח, ספר הרב אשכנזי ע' 410)}}, הוא קיבל את הסכמתם של הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ולבסוף הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי. | בשנות המ"ם כתב ר' שלמה ליפשיץ שלושה פעמים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר{{הערה|כשבפעם השלישית לאחר שוועד הכפר התמהמה במתן האישורים כתב הרבי "'''מפורסם''' שזה שייך להרבנים ולהועד ואין מקום '''כלל''' שהועד ישאל..." (המילים המודגשות הן מילים שאותן הדגיש הרבי במענה), (ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה לח, ספר הרב אשכנזי ע' 410)}}, הוא קיבל את הסכמתם של הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ולבסוף הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי. | ||