חסידות איזביצא ראדזין: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי גרשון חנוך העניך היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר<REF>ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי שו"ע, ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת בציצית, על הזוה"ק, ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו בשואה האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.</REF> הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה, בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים רבים וותיקים, שעוד נסעו לסבו בעל המי השילוח, ולאביו בעל הבית יעקב.<REF>מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות החסידות בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות הקבלה, בזוה"ק וברמב"ם במורה נבוכים, ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס בצורה אשר הוא להפליא, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור ע"י מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, ע"י חסידי ראדזין בבני ברק.</REF>

ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערב חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת בימי אביו הארחות חיים, אשר חסידות ראדזין היתה קצת מחוץ למחנה.  

אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי שמואל שלמה, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך ע"י הרבי בעצמו, ששלח חסידים רבים למצוא להם רביים אחרים, שאולי יתאימו להם יותר.

אחרי השואה האיומה הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי אברהם ישכר. הוא היה חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. הוא ניהל את העדה כבר לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. ותיקי חסידי ראדזין מספרים שרבי שמואל שלמה זצ"ל הוא זה שמסר לידי גיסו כ"ק רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה ע"י הצוררים ימ"ש, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.<REF>מיוזמי ההכתרה היו חסידי חב"ד משפחת ר' [[נחום גולדשמיד]], היורשים היחידים של חסידות ראדזין, של בעל התכלת והתפארת יוסף.{{מקור}}</REF>