חסידות איזביצא ראדזין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
חלוקת קונטרסים העביר את הדף חסידות איזביצא-רדזין לשם חסידות איזביצא ראדזין: כשאר הערכים על ראדזין
אין תקציר עריכה
מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף חסידות איזביצא-רדזין לשם חסידות איזביצא ראדזין: כשאר הערכים על ראדזין)
 
(51 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חצרות}}
[[קובץ:בעל התכלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מרדזין, בעל התפארת יוסף]]
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט [[אייר]] תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
שושלת ראדזין הינה שושלת בת של חסידות איזביצא, אותה יסד רבי מרדכי יוסף מאיזביצא מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר שנים, פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים, ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם.  
'''חסידות איזביצא-ראדזין''' היא שושלת חסידית שנחשבת כאחת מהשושלות שהתפצלו מהחסידויות [[פשיסחא]] ו[[קוצק]], ונודעה בשיטתה המיוחדת בעבודת ה' ובמנהגיה היחודיים.
 
מיסד השושלת היה רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים (ביניהם נמנה רבי לייבל איגר, נכד רעק"א), ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם.
 
בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים". הוא הנהיג בחסידות את התפילה בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן]].


בנו היה רבי יעקב מאיזביצא מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים".
בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת". בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז [[שבט]] [[תר"פ]]), שלא כיהן כאדמו"ר.


בניו היו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ), ורבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת".
רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' ב[[טבת]] [[תרנ"א]]) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]{{הערה|1=ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת ב[[ציצית]], על ה[[זוהר הקדוש]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו ב[[שואה]] האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.}} הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.{{הערה|1=מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוהר הקדוש וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור על ידי מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, על ידי חסידי ראדזין בבני ברק.}}


רבי גרשון חנוך העניך היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, ואף חיבר ספרים רבים על כל הנושאים כולם, כולל ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי שו"ע, ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת בציצית, על הזוה"ק, ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו בשואה האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד. הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה, בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים רבים וותיקים, שעוד נסעו לסבו בעל המי השילוח, ולאביו בעל הבית יעקב.  
ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמבצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו.  


מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות החסידות בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות הקבלה, בזוה"ק וברמב"ם במורה נבוכים, ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס בצורה אשר הוא להפליא, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור ע"י מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, ע"י חסידי ראדזין בבני ברק.
אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו הייתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.


ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערב חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת בימי אביו הארחות חיים, אשר חסידות ראדזין היתה קצת מחוץ למחנה.  
אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני [[השואה]] עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר [[השואה]] כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.נפטר ב[[חול המועד סוכות]] [[תשס"ו]].


אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה זצוק"ל, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך ע"י הרבי בעצמו, ששלח חסידים רבים למצוא להם רביים אחרים, שאולי יתאימו להם יותר.
אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[ שלמה אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת איזביצא - ראדזין.


אחרי השואה האיומה הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את כ"ק האדמו"ר רבי אברהם ישכר זצוק"ל. הוא היה חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של כ"ק רבי שמואל שלמה. הוא ניהל את העדה כבר לפני השואה יחד עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. ותיקי חסידי ראדזין מספרים שכ"ק רבי שמואל שלמה זצ"ל הוא זה שמסר לידי גיסו כ"ק רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה ע"י הצוררים ימ"ש, ועל כך הסתמכו חסידי ראדזין בהכתירו עליהם לרבם ולמנהיגם את כ"ק רא"י זצ"ל, על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוונרצחה עקד"ה. מיוזמי ההכתרה היו חסידי חב"ד ממשפחת גולדשמידט, היורשים היחידים של חסידות ראדזין, של בעל התכלת והתפארת יוסף.
===חלם ורדזין ארצות הברית===
לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסידים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושוע העשיל ליינר מ[[חלם]] לאדמובעירו.


בארה"ב היה רבי [[ירוחם ליינר]], נצר לשושלת ראדזין, בנו של רבי אברהם יהושע העשיך אחיו של בעל התכלת. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.
לאחר [[השואה]] מינו חסידי רדזין בארצות הברית את בנו רבי [[ירוחם ליינר]] לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.


[[קטגוריה:חצרות]]
לאחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (ב[[ירושלים]]).
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

תפריט ניווט